|
|
עמוד:50
גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 502020 מנהרות תחתייך ישראל ? \ חלק א שהייתה אחראית בין היתר לבניית והנחת גשרים, להקמת סוללות מצור, לתפעול מכונות המצור, וכן לחציבה של החומות מעל ומתחת לקרקע . כידוע, הגיע צבא אשור גם לאזורנו ובהקשר שבו אנו עוסקים ראוי להזכיר את מסע סנחריב בשנת 701 לפנה” ס . ב”מנסרת סנחריב” ( כינוי לאנאלים שלו שנכתבו על גבי מנסרות ) מופיעות השורות הבאות : “ואשר לחזקיהו היהודי, שלא נכנע לעולי : 46 ערים בצורות, והערים הקטנות שהיו רבות באזור, שמתי מצור ולכדתי [ אותן ] בסוללות כבושות, בכרים [ איילי ניגוח ] מוגשים לחומה, ובהתקפות חיל רגלים . במנהרות, בפרצים [ בחומות ] . . . ” . אגב, בחפירות תל לכיש נמצאה מנהרה שנחפרה דרך החלקלקה . החופר הבריטי, ג’ ל’ סטארקי , סבר שנחפרה בשעת מצור מצרי על העיר, במאה ה- 15 לפנה”ס . לעומתו, הארכיאולוג ש’ ייבין ייחס את המנהרה למצור ולכיבוש העיר בידי סנחריב ( בתבליטים המתארים את המצור על לכיש אומנם אין תיאורי מנהרות, אך על פי הציטוט דלעיל אין ספק כי סנחריב אכן עשה בהן שימוש ) . נשקם היעיל של הפרסים למותר לציין כי הן סוללות המצור והן המנהרות לא נשארו נחלת האשורים בלבד . צבאות אחרים אימצו כלים אלה, וכך מוצאים אנו שימוש במנהרות על ידי הפרסים, היוונים והרומים, כמו גם שאר עמי התקופה . היוצאת מהכלל בהקשר זה הייתה מצרים, שככל הנראה לא הצטיינה בתחום לוחמת המצור . המצרים העדיפו מצור ממושך בציפייה שהמחסור במים ובמזון יעשה את שלו, על פני ניסיונות פריצה . הפרסים הרבו להשתמש במנהרות ויש אף האומרים כי היה זה נשקם היעיל ביותר במקרי מצור על עיר אויב, בדרך כלל על ידי מיטוט החומות כמתואר לעיל . שימוש רב בהן נעשה בתקופת מלכותו וכיבושיו של דריווש הגדול ( 521 - 486 לפנה”ס ) . אחת הדוגמאות שבהן היה מעורב בעצמו אירעה בכלקדון שבאסיה הקטנה ( אנטוליה של ימינו ) . המלך נמנע מתקיפת חומות העיר וכוחותיו חנו במרחק רב יחסית ממנה, לכאורה בהמתנה להגעת תגבורת ובכך “הרדימו” את מגיני העיר . בה בעת, נחפרה מנהרה ארוכה שהגיעה עד לכיכר העיר ( הפרסים, כך מסופר, זיהו את מיקום הכיכר באמצעות שורשים של עצי זית שהם ידעו שגדלים שם ) . או אז פתחו את המנהרה וחדרו פנימה, בעוד שמגיני העיר היו רתוקים לחומות . כך גם נהגו מצביאים אחרים, דוגמת המצביא הרומי מרכוס פוריוס קמילוס ( Camillus ) , שבעת המצור על העיר האטרוסקית Veii , בשנת 396 לפנה”ס, תקף את העיר מכל צדדיה, כדי להסיח את דעתם של הנצורים מחפירת המנהרה מתחת לאפם ומתחת לחומת עירם . ההונאה הראשונה ? כאמור, החרו, החזיקו אחריהם היוונים ואחד ממלכיהם אף השכיל לנצל את מורא המנהרות שנפל על יריביו . היה זה פיליפ החמישי , מלך מקדוניה ( בשנים 221 - 201 לפנה”ס ) , שצר על העיר פרינאסוס ( Prinassos ) שבמערב אנטוליה . הקרקע סביב העיר הייתה סלעית וקשה מאוד, כך שלמעשה חפירת מנהרה הייתה בלתי אפשרית . הוא הורה אפוא לחייליו לאסוף בלילה אדמה ממקום אחר ולפזרו סביב פתח מדומה של מנהרה, כך שנוצר רושם כי המקדונים סיימו את חפירת המנהרה . כשהובא לידיעת הנצורים כי חלקים גדולים של חומות העיר חפורים מלמטה הם נכנעו . צאלח - א - דין - מנהרה מתחת למגדל והבערת קורות התמיכה פיליפ החמישי - מנהרה ? לא ! הונאה מוצלחת . . . דריווש הגדול - מנהרה ארוכה עד מתחת לכיכר העיר
|
|