מנהרות תחתייך ישראל? "התווך התת-קרקעי" הפך ליעד מודיעיני ראשון במעלה ולנושא מחקרי חשוב חלק א'

עמוד:51

גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 2020 51 מנהרות תחתייך ישראל ? \ חלק א לא נוסיפה על אודות השימוש הנרחב שעשו הרומאים במנהרות, אך כמו בכל סקירה על היסטוריה צבאית לא נפקד גם בתחום מרתק זה מקומו של יוליוס קיסר . היה זה באוכסלודונום ( Uxellodonum ) שבגליה ( צרפת של ימינו ) , בשנת 50 לפנה”ס . קיסר עשה גם כאן שימוש בשיטות המסורתיות נגד העיר המבוצרת, כולל סוללות ומכונות מצור, אולם ההצלחה הושגה על ידי מנהרות שנחפרו לעבר המעיין שסיפק מים לעיר . הסטת זרימת המים ניתקה את הנצורים ממקור המים שלהם והם נאלצו להיכנע . קפיצה בזמן מביאה אותנו לתקופה הצלבנית ולעימותים שבין הצלבנים למוסלמים, מאבקים אשר כמו בכל התקופות הקודמות ואלה שעוד תבואנה, נסבו פעמים רבות סביב יעדים מבוצרים . מנהרות בעימות הצלבני - מוסלמי הגדול בעת שהגיעו הצלבנים למזרח, לא זו בלבד שמלאכת כריית המנהרות מתחת למגדלים או לחומת המעוז הייתה מקובלת מכבר על האוכלוסייה המוסלמית, אלא שהמומחים במלאכה זו, שמוצאם היה מהעיר חלב שבסוריה, נתפרסמו עד כדי כך שהצלבנים העריכו במיוחד שבויים מאותה עיר . אחד המקרים הידועים ביותר מתקופה זו הוא המצור של צלאח א-דין על מצד עתרת ( שעל גדות הירדן ) , בשנת 1179 . לאחר ניסיון כושל לכבוש את המבצר, במאי באותה שנה, הוא חזר באוגוסט והפעם חפרו חפריו מנהרות מתחת ליסודות המבצר וכשהגיעו אל יסודותיו של מגדל העוז, העלו באש את תומכות העץ של תקרת המנהרה ומוטטו את המגדל . המחנה הנוצרי הוכה בהלם ואליבא ד’היסטוריון מוסלמי בן אותה תקופה, מפקד המבצר קפץ בייאושו כי רב אל תוך האש . להבדיל מהתקופות הקודמות לגביהן ניתן היה ללמוד ממקורות היסטוריים או על פי ממצאים ארכיאולוגיים, זיכתה אותנו התקופה הצלבנית בעדות מכלי ראשון – אוסאמה אבן-מונקד, בן למשפחת אצולה סורית, שהיה מעורב ומעורה במרבית האירועים שקרו במהלך חייו הארוכים ( 1095 - 1188 ) ואף העלה אותם למעננו על הכתב . לענייננו תרם אבן-מונקד את סיפור המצור המוסלמי ב- 1115 - 1116 על המבצר הצלבני כפרטאב שבסוריה, קרב שבו השתתף בעצמו : “ [ הכוחות המוסלמים ] פתחו במערכה נגד העיר . הם הכניסו את הח’וראסאנים [ ח’וראסאן – חבל ארץ במרכז אסיה, מדרום לים הכספי ] אל החפיר כדי שיחפרו מנהרה . . . עלה בדעתי להיכנס אל המנהרה ולבחון אותה . ירדתי לחפיר בעוד שמטר של חצים ואבנים ניתך עלינו . מה שראיתי היה עשוי בחוכמה רבה : הם כרו מנהרה מן החפיר עד המצד החיצון והציבו משני צדי המנהרה אומנות, ועליהן קורות רוחב, כדי למנוע מפולת מלמעלה . הם ציפו כך את המנהרה בלוחות עץ עד לבסיס המצד החיצון, אחר כך קדחו מתחת לקיר המצד החיצון, תמכו אותו, והגיעו עד בסיס המגדל [ שם ] תמכו את הקיר בקורות עץ . . . הם התחילו לחתוך עץ יבש ולמלא בו את המנהרה . למוחרת בבוקר שילחו בה אש . . . פעולתה הראשונה של האש הייתה להפיל את מילוי הסיד שבין האבנים, ואז נבעה סדק שהלך והתרחב עד שהמגדל קרס 1 . . . ” . מנהרות ? צינורות קיימים ! לסיום הפרק על אודות שימוש במנהרות תקיפה, לא נוכל שלא להזכיר כיבוש ערים מוקפות חומה באמצעות מה שניתן להגדיר כ”מקבילת מנהרה”, והכוונה לניצול צינורות קיימים . המקרה, לכאורה , המפורסם ביותר, בעיקר במחוזותינו, הוא סיפור כיבוש ירושלים על ידי דוד : הסיפור מופיע בספר שמואל ב, ה, ו - י, ובדברי הימים א, יא, ד - ט, בנוסחים מעט שונים . לענייננו חשוב הנוסח שבספר שמואל, לפיו,” . . . ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצינור . . . ” . שנים רבות סברו החוקרים בעקבות אזכור ה”צינור” כי כיבוש העיר נעשה על ידי חדירה דרך צינור ואף ייחסו זאת למפעל המים העירוני המכונה “פיר וורן”, סברה שעד היום נשמעת לפעמים בציבור . דא עקא, שהסתבר כי הפיר נבנה בתקופה מאוחרת יותר ובנוסף לכך גם קיבל המושג “צינור” פירושים שונים לחלוטין, כגון כלי נגינה . לעומת זאת, היה גם היה אירוע שכזה בימי הביניים . בעת המצור הצרפתי על שאטו גיילרד ( Chateau Gaillard ) , בשנים 1203 - 1204 . הטירה, שנבנתה על ידי המלך האנגלי ריצ’ארד לב- הארי ( שהיה למעשה יותר צרפתי - נורמני מאשר אנגלי ) . הצרפתים עמדו מול שלוש חומות שהגנו על הטירה, ובסופו של דבר הצליחו לחדור דרכן כאשר גילו צינור ביוב בלתי מוגן שיצא מתוכה . 1 אוסאמה אבן-מונקד’, ניסיון חיי, זיכרונותיו של אביר מוסלמי בימי מסעי הצלב, תל אביב, ,2011 עמ’ 103 - 104 ריצ’ארד לב הארי - צינור הביוב היווה מחדל הגנתי יוליוס קיסר - המנהרות אל מעיין מי השתיה אשר למנהרות - בדרך כלל הן נועדו לחדירה מתחת ליסודות החומה ומיטוטה על ידי שריפת הקורות שתמכו בתקרת המנהרה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר