|
|
עמוד:48
גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 482020 דעה אישית שינויים רדפו שינויים היו לשבטי הרועים יתרונות אסטרטגיים על ארצות החקלאים : האחד, החקלאי צמוד לחלקת עיבודיו ולמשטר עונות השנה בעיבוד אדמתו . הרועה לעומתו, נע עם עדרו בכל עת לעבר חלקות זולתו . השני, שבטי רועים נעו בדרך כלל מאסיה מערבה, לאירופה ולמזרח התיכון, שם גברו על אוכלוסייה מקובעת שהייתה גדולה מהם כמה מונים . השלישי, הרתעת הרועים חייבה מאז ומתמיד התארגנות איכרים כדי היווי מסגרות ממלכתיות אשר להן יש צבא, לקדם פולשים . הייתה זו מהסיבות לעליית ממלכות קדם . הרביעי, גם בצבאות אלה לא היה תמיד די להדוף שבטי נוד . פרקי ההיסטוריה מדגימים פלישות שבטים שגברו על אומות איכרים . ״הפרא המפגר״ יש והשיג גבולות . דוגמה מאוחרת לכך היו רועי בקר ( טוטסי ) , שהדרימו במעלה הנילוס עד לרואנדה - אורונדי, שם השתלטו על עמקי חקלאות ואוכלוסייה ( הוטו ) שהיו רבים מהם עשרת מונים . קרבות הדמים בינם נדחו עד שנות התשעים החולפות . אגד שבטי ערב בהובלת עומר אבן אל-ח׳טאב, יכול ליושבי כפרים וערים שהיו רבים מהם מאוד . לאחר שנכנעו, רובם סיגלו אף הם ממנהגי השבטיות, התופסים עד היום . מקדם, הופיעו בפאתי ערי מזרח אירופה ודרומה, באלה יוון ורומא, גלי מהגרים שאותם כשלו מעצור . מאוחרים שבהם היו צ'ינגיס ח׳אן והמוני חייליו, כן מחנות תימורלן, שהגיע למזרח התיכון ואבן ח׳לדון פגש בהם ( ינואר 1401 ) בשערי דמשק . חדשים מהם היו גלי הטורקים, כן ההונגרים, הפינים, ה״רומה״ ( צוענים ) ועוד, כולם ממזרח למערב . רובם התנחלו ובהדרגה החליפו רעייה בחקלאות . שונים מסוגם היו תנאי הקיום בחצי האי ערב, שהתחמם ויבש, באופן שמנע מעבר לעבודת אדמה ופיתוח יישובי קבע . פוליטית בכפרי חקלאים . הרועה הערבי לא מיהר להתנחל, אלא הוסיף להחנות עדרו על סף כפרים, מהם גבה דמי אחווה ( ח׳ווה ) , כביכול בתודה עבור שמירת שדותיהם ממשיגי גבול . השבטיות סייעה להשתלטות רועים על ארץ רבה . כל עוד לא נקשרו למקומם והתנחלו, שמרו על ניידות ; נעו לפי צורך עם רכושם ( העדר ) מתחברים אלה עם אלה כדי מחץ הנחוץ להשתלטות על עמקי חקלאות, אף כאלה המאחדים איכרים רבים . עד לראשית המאה החולפת נשמר יתרונם זה כנכס אסטרטגי . מציאות שאינה אביבית שונה המצב כעת : חוזק השבטים שוב אינו מתווסף מהגדלת העדר וניודו . אדרבה, פריסת כבישים ומכוניות שביד כל מקטינים יתרון כל כוח רכוב ; נדודי רעייה על פני המזרח התיכון נקטעו מעת שרטוט גבולותיו הבין-לאומיים ; עשרות שנות יובש שגרעו מהמרעה הטבעי, מאלצות ייבוא מספוא ובהמשך גם ייבוא צאן בעיקר מאוסטרליה ומארגנטינה ; עיור מואץ מתלווה בצמצום מאהלי נוקדים ; בדווים עירוניים פונים לעסקים אחרים ; גילוי הנפט העשיר בעלי זיכיונות, ״ Petrodollars שיח׳ים ושרתיהם לסוגיהם ; עת ״ מגיעים כמתת משמים, גמול לברי המזל, נובט יחס המבטל קשר בין הון לכישרון, הכשרה מקצועית או מאמץ והתמדה בעבודה ; משותף לקבוצות אגנאטים הנלחמות עד עתה, זו בזו, על מיקום עדיף בסולם היוקרה, שבסיס קיומן המסורתי ( צאן ) אבד זה מכבר וכל אשר נבנה סביבן במאה החולפת, מכסף נפט, חרב והולך . השלמה הדדית בין פלגים כדי בניית מוסדות חברה חדשים – קשה . פשוט יותר לכאורה להימנע מריב לדבקים בחזון האוממה ומכאן דאעש , במשמע מדינה כל אסלאמית ( דולה אסלמייה ) . מודל " "Sykes - Picot ( 1916 ) התוחם גבולות לארצות באזור, קשה ליישום . תשתיתן השבטית מונעת . מערך האוממה לעומתו, גם הוא אוטופי, שעה שכל מנהיג המגיע לצמרת הוא ממילא שבטי . רפורמה מעשית מותנית בחילוץ מאחיזות השבטיות . השינוי חשוב, כי צפוי לקדם שחרור תנועות האישה . מן ההכרח כי פריסת ההשכלה המקצועית - אקדמית תפרוץ שערים לכל, כדי מענה לביקוש הגואה לבינה מדעית ולידיים מיומנות . מבחני מקצוע גרידא חשוב שידלגו על משוכות של שיוך אנשים, שדתות העבר משמרות בקנאות . למאמר זה בתצורתו הראשונית הערות שוליים . ניתן לעיין במאמר עם הערות השוליים בקובץ שיעלה לאתר המל"ם יחד עם הגירסה האינטרנטית של "מבט מל"מ" * פרופ' גדעון מ' קרסל, יליד קיבוץ גבעת ברנר ( 1936 ) וחבר קיבוץ נצר סירני בעברו, הוא מזרחן ואנתרופולוג, גמלאי המכון לחקר המדבר במדרשת בן-גוריון . שם הוא מתגורר עם רעייתו . לימד בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בן-גוריון, כמו גם במחלקות לאנתרופולוגיה באוניברסיטאות תל אביב, ירושלים, בר-אילן, סמינר הקיבוצים, אפעל ומוסדות אחרים ברחבי העולם . באר נפט - משאבת פטרודולרים טיפוסית שאינה תוצר של כישרון וחריצות רפורמה מעשית מותנית בחילוץ מאחיזות השבטיות . השינוי חשוב, כי צפוי לקדם שחרור תנועות האישה לפני כעשרת אלפי שנים נפתחה תקופת ההתחממות המאוחרת ( Holocene ) שלאחר המבול ומכאן, אט אט אילצו תנאי הטבע מעבר אנשים ליצור את מזונם, במקום ליטול מהמצוי בלקט וציד . זו ״המהפכה הניאוליתית״, שהביאה בהמשכה עימותי רועים וחקלאים, כמסומל בסיפור הבל וקין . יתרון החקלאי התלווה בקיבוע ובבינוי ביתו . יתרון הרועה הקנה לו שליטה
|
|