|
|
עמוד:45
גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 2020 45 ומזכיר . רס"ן חגי מן, עוזר הקמ"ן, סייע בידי רבות בהקמת המדור . בתפקידי זה, הייתי צריך להתחיל ליצור יש מאין, כולל בניית "ארכיון" זוטא, תיקיות אישים, וכן תיקיות נושאים שונים שישמשו בסיס למחקר השוטף . . . כיהנתי בתפקידי זה עד אוקטובר 1970 ואחרי קורס פו"ם חזרתי למחלקת מחקר באמ"ן . תקופת השירות בפיקוד המרכז הייתה מבחינתי תקופה מעצבת בכל הקשור לנושא הפלשתיני בפרט והסכסוך הערבי - ישראלי בכלל . בפעם הראשונה הייתי עצמאי בכתיבת הדו"חות או הסקירות, ללא דרג מאשר, "מצנזר" או מתקן, כפי שהורגלתי במחלקת המחקר של אמ"ן . אחריות לא קלה . את הדו"חות היומיים, במיוחד בעיתות תסיסה פוליטית בגדה, לקטים על בסיס ידיעות, או סקירות שבועיות, סקירות חודשיות ואפילו חצי שנתיות, הפצתי ישירות לאלוף הפיקוד, למפקד יהודה ושומרון והעתקים ללשכת הרמטכ"ל וללשכת ראש אמ"ן . אם אינני טועה, גם ללשכת מתאם הפעולה בשטחים . מדור הדיווח של מחלקת מחקר ( מד"ת - מדור דיווח ותפוצה ) הפיץ ניירותיי לגורמים נוספים באמ"ן לפי העניין . כבר בראשית דרכי נמנעתי במתכוון מהתבססות על שיחות אישיות עם נכבדי הגדה ונהגתי לבסס את החומר שלי בעיקר על : החומר המודיעיני הגולמי שסופק על ידי השב"כ בדפי ידיעות, החומר של הקמ"נים בנפות, ועל דיווחי הסוכנים של יחידה 154 של הבסיס בירושלים ( אז בפיקודו של רפי סיטון ) שפעלו בגדה . למצע המידע דלעיל הוספתי את זה של סוכן ברמה גבוהה, אשר דיווח על פעילותם הפנימית של חברי המנהיגות וכוונותיהם . הוא סיפק העתקים של המסמכים אשר הכינו לגיבוש עמדותיהם . כמובן שעמדו לרשותי החומר הגלוי שסופק על ידי יחידת "חצב" והעיתונות המקומית, לרבות עיתון אל-קודס . כמו כן, החומר המודיעיני שהופץ על ידי מד"ת למודיעין הפיקוד . המדור שלי היה בתפוצת החומר הרלוונטי שהופץ על ידי מד"ת בהתאם להנחיות שהעברתי הקשורות לנושאי המחקר של המדור . כבר בראשית דרכי נמנעתי במתכוון מהתבססות על שיחות אישיות עם נכבדי הגדה נביא זעם לעומתי עם תחילת העבודה הייתי צריך להתמודד עם בעיה מתודית מרכזית – הפער הגדול שמצאתי בין דיווחי היועץ לעניינים ערביים, שהתבססו בעיקר על שיחותיו עם המנהיגות המקומית, אשר נטו באופן טבעי לעמדה המתונה והנוחה לשר הביטחון ולמדיניותו הכלכלית והמדינית, לבין דיווחי השב"כ והקמ"נים הנפתיים וסוכני המודיעין של יחידה 154 . אך טבעי היה שהמדור יאמץ את המודיעין המהימן המשקף את העמדות הפוליטיות האמיתיות של ההנהגה בגדה המערבית . מכאן ואילך התפתחה ההתנגשות בתפישות ובהמשך גם באופי היחסים האישיים . מפקד האזור, רפאל ורדי , כינני "נביא הזעם" . בתקופה הראשונה למילוי תפקידי הוזמנתי לפגישה שבועית מצומצמת, לגיבוש הערכת מצב עם מפקד האזור . אך לאור הערכותיי ועמדותיי, שבדרך כלל לא תאמו להערכותיו, נמנע ורדי בהמשך מלזמן אותי למפגשים אלה לצד היועץ לעניינים ערביים . וכך, היו למעשה שתי גישות מרכזיות בתיאור המצב הפוליטי בגדה המערבית : זו של היועץ לעניינים ערביים, ששימש גם יועץ לשר הביטחון . הערכותיו התבססו יותר על בסיס שיחותיו עם הנכבדים או המנהיגות המסורתית מתקופת השלטון ההאשמי, ונטו, ברובן, לעבור "אישור" בהתייחס למדיניות שר הביטחון והשקפת מפקד האזור . הגישה השנייה הייתה זו של המדור החדש . גישה שהתבססה יותר על חומר מודיעיני פנימי, ובמרכזה התפישה כי חל תהליך ירידה במעמדה של המנהיגות המסורתית . זו המנהיגות איתה ניהל הממשל מגעים יום-יומיים, לעומת עלייתה של מנהיגות רדיקלית - לאומנית, שבמרכזה פעילי המפלגות האופוזיציוניות בתקופת המשטר ההאשמי . כוונתי ללאומנים הערביים, פעילי הבעת' וקומוניסטים, בתוספת אוהדים פעילים של ארגוני המחבלים . בלט לפעמים הפער בין עמדותיהם של מנהיגים מקומיים בשיחותיהם עם אנשי הממשל לבין העמדות הלאומניות, אשר הובעו בשיחותיהם הפנימיות או בפורומים פנימיים עליהם דיווח השב"כ . שר הביטחון דיין - מדיניות שנויה במחלוקת השב"כ לא ניהל מערך מסודר לתיעוד הפעילות השוטפת של המחקר המודיעיני, פרט, אולי, להפצת המידע המודיעיני שעמד לרשותו, לאחר עיבוד מינימלי . כך נערך פיקוד המרכז לאיסוף המודיעין בגדה המערבית ב - 67 '\ חלק א
|
|