האב, הבן, רוח הבגידה וארץ הקודש חלק א'

עמוד:21

גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 2020 21 האב, הבן, רוח הבגידה וארץ הקודש / חלק א' תמיכה חסרת פשרות בערבים לצד הייעוץ למלך, עסק הוא בסיורי מדבר לאזורים שטרם נחקרו ומופו בחצי האי ערב, בחפירות ארכיאולוגיות, בצילום ובהגדרת ציפורים ולטאות . במהלך התקופה, שכנע שייח' פילבי את המלך הסעודי להעדיף את הקשר העסקי עם תאגידים אמריקאיים לחיפוש נפט, על אלו של בריטניה . הנזק שנגרם לכלכלה הבריטית כתוצאה מכך, היה אדיר ממדים . בנוסף, הזרים מידע שוטף להוד-מלכותו וייעוץ רצוף כיצד ניתן לתקוף את עבדאללה ופייסל, שאותם שירת בעשור הקודם בבית המלוכה ההאשמי . סילוקו של פילבי האב משירות הוד-מלכותו, הזין שנאה עזה למולדת שהיוותה עוד דחף לרגל ולבגוד . הדחף הזה פעל לא רק נגד מולדתו, אלא גם נגד העם היהודי, כלפיו התחייבה בריטניה ב"הצהרת בלפור", לראות בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה . פילבי תמך ללא סייג בערבים, וליתר דיוק בעמדתו של אבן-סעוד, שבניגוד להאשמים, לא היה מוכן אפילו למשא ומתן כלשהו עם התנועה הציונית . לטענתו, קיום יהודי במזרח התיכון יתאפשר רק בהסכמה לחיות תחת שלטון ערבי . בעקבות ההתקוממות הערבית שפרצה בארץ ישראל ב- 1929 , פנה פילבי ליהודה מאגנס , מהמתונים שבמנהיגים היהודיים ומראשי "ברית שלום", שדגלה בוויתור על השאיפה להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל . הוא העלה הצעה, שהייתה לטענתו על דעת מנהיגי בריטניה והמנהיגים הערביים, קרי, אבן-סעוד, אדונו, ו חאג' אמין אל- חוסייני , המופתי הירושלמי, גדול שונאי היהודים . על פי הצעה זו, יסכימו הציונים בפועל לוויתור על תביעתם להקמת מדינה עצמאית ו" בתמורה" יתירו להם הערבים לקבל ייצוג בממשלה יהודית - ערבית שתוקם על פי יחסי האוכלוסיות בארץ, בה יהוו היהודים מיעוט . מאגנס העביר את ההצעה אל ה דר' אוטו ורבורג וממנו ל חיים ויצמן , נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית . ויצמן העביר את ההצעה לשלטונות הבריטיים, ואלו עדכנוהו מייד כי מדובר בנוכל, במקרה הטוב, או בסוכן ערבי במקרה הסביר יותר, וכדברי ויצמן במכתבו לדר' ורבורג מיום 13 בנובמבר 1929 : " אין הוא סוכן חשאי של ממשלת הוד-מלכותו ומעולם לא היה כזה, אלא שקרן מובהק ואדם מסוכן שאסור לגעת בו אפילו במוט " . תגובתו של ויצמן הייתה מעודנת ביחס לתגובת סילוקו של פילבי האב משירות הוד-מלכותו, הזין שנאה עזה למולדת שהיוותה עוד דחף לרגל ולבגוד . הדחף הזה פעל לא רק נגד מולדתו, אלא גם נגד העם היהודי הממסד הבריטי, זה ששש שנים קודם לכן בעט את פילבי החוצה מהשירות הציבורי כתוצאה מפעילותו המודיעינית לטובת בית המלוכה הסעודי . ב- 25 בנובמבר 1929 , כתב הלורד פספילד, שר המושבות, במכתב אישי לנציב העליון בארץ- ישראל ג'ון צ'נסלור כי : "ברצוני להסביר מייד כי לא נתתי [ לפילבי ] כל סוג של סמכות להיכנס למשא ומתן עם מאן דהוא או לפעול בשמי בקשר לנושא כלשהו . אני אפילו לא חולם לאפשר למתווך עצמאי בנושא מעין זה לפעול ללא היוועצות בך . אפילו לולא היו כך פני הדברים הרי שהרקורד של פילבי בעבר ועוינותו העקבית למדיניות הבריטית במזרח התיכון הופכים אותו ללא מתאים לכל עיסוק מסוג זה . אבן-סעוד - "אימץ" את פילבי האב התאסלמותו ב- ,1930 סיימה את המסלול . סנט - ג'ון פילבי העיד כי אין עוד מבלעדי אללה ושלוחו מוחמד וייקרא שמו בלבאנט, "שייח' עבדאללה"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר