התקפה או הונאה?

עמוד:14

גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 142020 ה- 24 באפריל 1973 , בכפר הנופש הנשיאותי בורג' אל-ערב שממערב לאלכסנדריה, דנו שני המנהיגים על תזמון המלחמה . אסד גילה התנגדות לפתוח במלחמה במאי 73 ' כפי שסאדאת רצה . לטענתו, צבאו עדיין לא השלים דיו את הכנותיו למלחמה . בעיקר, בשל המחסור בסוללות טילי קרקע - אוויר ( טק"א ) , ההכרחיות להתמודדות עם חיל האוויר הישראלי בעת מלחמה . בנסיבות אלו, הסכימו השניים לדחות את המלחמה לסוף הקיץ, ולפיכך נקבע כי מועד ההתקפה יהיה באופציה השלישית שגמסי הציע, ספטמבר - אוקטובר 37' . מוחמד חסנין הייכל , עיתונאי מצרי בכיר, אשר הוכנס בסוד המלחמה בעשרה בספטמבר ,1973 גרס, שחודש מאי 73 ' היה אפשרות התקיפה הראשונה בתכנון המלחמה המצרי . העדות לכך, היא עובדת גיוס המילואים החלקי שצה"ל ערך בסוף השבוע השני של מאי 73 ' ( כוננות "כחול - לבן" ) . חרף זאת, טען הייכל, כי במהלך מאי 37' נפלה החלטה נשיאותית מצרית - סורית להימנע מלפתוח באש ולדחות את המלחמה לאוקטובר 73 ' . הייכל הדגיש, שההחלטה לסגת ממועד התקיפה במאי 73 ' הייתה בהשפעת יועצו המיוחד של מלך סעודיה פייצל, ושר המודיעין הסעודי, כמאל אדהם . זה הצליח לשכנע את סאדאת לדחות את המלחמה על רקע נחיצות להתחמשות נוספת של מצרים, הנדרשת למלחמה ארוכה . מלבד זאת, הוסיף הייכל, שייתכן שדווקא בפגישותיו של סאדאת עם ראשי צבאו במאי 73 ' הוא השתכנע שמועד תקיפה באוקטובר 73 ' מתאים יותר לביסוס הצלחת המלחמה . גם סעד א-שאזלי , האישיות הבכירה ביותר בצבא המצרי ב- 1973 , חשף בזיכרונותיו, שהמועד המעשי הראשון האפשרי שהתאים למלחמה מוגבלת ב "תוכנית הצריחים הגבוהים" הוא אביב 1973 . אסד גילה התנגדות לפתוח במלחמה במאי 37' כפי שסאדאת רצה . לטענתו, צבאו עדיין לא השלים דיו את הכנותיו למלחמה סימנים של מלחמה בפתח בחודשים אפריל - מאי 37' ב- 17 בינואר 1973 , העביר מקור הצמרת של המוסד, אשראף מרואן , בפעם הראשונה, מידע חשוב לקהילת המודיעין הישראלית, שבכוונת המצרים והסורים לתקוף את ישראל בחודש מאי באותה שנה . במסר דובר גם על ההכנות המצריות לפתיחה באש באותו מועד, מבלי להמתין עוד לאמצעי לחימה נוספים . לקהילת המודיעין הישראלית, הגיעו במהלך מרץ 37' ידיעות נוספות, שהתייחסו להכנות הצבאיות והמדיניות של מצרים וסוריה למלחמה, שנקבעה להיפתח באמצע מאי 37' . ההכנות הצבאיות של מצרים למלחמה עמדו בסימן משלוחי נשק מואצים שזרמו אליה מברית המועצות, שאותם עיכבו הסובייטים לפני כן . לצד זאת, גם מדינות ערב אחרות סייעו בחימושה של מצרים . עיראק שלחה אליה, בשבעה באפריל ,1973 16 מטוסי קרב מסוג "הוקר האנטר", ולוב שלחה אליה, ב- 10 באפריל 1973 , 18 מטוסי " מיראז'" צרפתיים . מלבד זאת, בתחילת אפריל 73 ', צעדי ההתכוננות הצבאיים במצרים עלו מדרגה . אמ"ן איתר תזוזות והיערכויות כוחות שלוו בהכנות הנדסיות ולוגיסטיות בחזיתות . ככל שהתקרב מאי 73 ', התגברו קולות המלחמה ולישראל הגיעו ידיעות שהתייחסו לכוננות הגוברת שחלה בצבא המצרי, וכן בצבא הסורי, שלוותה במגעים בין מפקדי הצבאות הבכירים, ובמיוחד, במפגשי הרמטכ"לים שבהם נידונו ההכנות למלחמה . באפריל 73 ', חודש לפני תאריך היעד, ובמסגרת ההכנות המצריות - סוריות לקראת יוזמה צבאית, החל להגיע לסוריה גם הכוח המרוקאי ( סד"כ של חטיבה ) , בסיועה החשאי של ברית המועצות . ב- 11 באפריל 1973 , העביר מרואן לישראל פעם נוספת ידיעה בדבר הכוונות המצריות לפתוח באש באמצע מאי 73 ' ואף עדכן את תוכנית המלחמה המצרית לפרטיה . בנוסף לזאת, במהלך אפריל 73 ', מרואן גם הוסיף מידע על תוכנית המלחמה הסורית והיה לאחד המקורות העיקריים שהעבירו אינפורמציה עליה . מקורות אחרים, פרט למרואן, סאדאת - התכוון לתקוף במאי ( אתר צה"ל ) אסד - רצה עוד טק"א ( טילי קרקע - אוויר ) 47 שנים למלחמת יום הכיפורים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר