|
|
עמוד:12
גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 122020 47 שנים למלחמת יום הכיפורים חוליית הטיהור תפעל בכיוון הבונקר המבוצר ותפתח פרצה במכשולים . אחר כך, תאבטח את המעבר לטובת חוליות ההשתלטות והחיפוי . חוליית ההשתלטות תתקדם דרך הפרצה אל הבונקר המבוצר, תשמיד את חייליו, את הביצורים ואת הכניסות והיציאות ממנו . חוליית החיפוי תאבטח את פתיחת הפרצה, את תנועת חוליית ההשתלטות אל עבר הבונקרים ותמנע הגעת כוחות אויב מהעומק . הרעיון המבצעי המצרי באשר להתגברות על מערכת המעוזים בדיקה של הרעיון המבצעי המצרי לכיבוש מערכי ההגנה הצה"ליים בחזית התעלה, מצביעה על שלוש דרכי פעולה אפשריות : • הדרך הראשונה, ראתה את הכוחות העיקריים תוקפים במרווחים שבין המעוזים, מכתרים ותוקפים אותם מהאגפים ומהעורף ; • הדרך השנייה, בחנה את אפשרות התקיפה החזיתית, וזאת כיוון שרוב המעוזים ממוקמים במקומות המתאימים ביותר לצליחה . דרך זו חייבה הכנה מסיבית, והשמדת המעוז והעתודות הקרובות בטרם ההסתערות, באמצעות הפגזה ארטילרית ותקיפה מהאוויר . השימוש בדרך זו הומלץ רק באין ברירה אחרת ; • הדרך השלישית – תקיפה במקביל, מהחזית, מהאגפים ומהעורף . דרך זו אמורה הייתה לשלב תקיפה של הכוח העיקרי מהאגף, של כוחות מונחתים מהעורף ושל פלגות הפריצה מהחזית . בחומר מאוחר יותר נראה שהמצרים הגיעו גם לדרך נבחרת , רביעית . הם בחרו להתעלם מרוב המעוזים בשלבים הראשונים של המבצע, ולצלוח ( בכל הגזרות שהדבר התאפשר ) במרווחים שביניהם, אף אם פעולה זו אמורה לגרום לקשיים מסוימים . המלחמה כסדרה של טעויות נראה שעד לפרוץ הקרבות לא הובהרו דיין תוכניות צה"ל באשר למצב המעוזים בעת מלחמה . אכן היו כוונות לתגברם בכוחות סדירים לפני פרוץ הקרבות, כמו גם מחשבות על חילוצם לאחור, לפני או במהלכה של צליחה מצרית אפשרית . מכל מקום, שום תוכנית לא בוצעה כהלכה והמעוזים כולם, להוציא מוצב "בודפשט" בצפון התעלה, נפלו בידי הכוחות המצריים בראשי הגשר, ורק ממיעוטם נחלצו הכוחות שישבו בהם . כוחות הצבא המצרי הצולח בחרו, עם פתיחת הצליחה ובמהלכה, לרתק את כל המעוזים באש ארטילריה ומרגמות, ובאש בכינון ישיר של כלי נ "ט ותותחי סער מחזיתם . רק מספר קטן יחסית של מעוזים , בעיקר בגזרת הביצות הצפונית המבודדת, הותקפו כבר בשלבי הלחימה הראשונים . הם בחרו לכתר את אותם מעוזים ולכבוש אותם מעורפם - קרי, בתנועה מזרחה בדיוק עם אותם כוחות שיצאו מערבה מתוך ראשי הגשר הדיוויזיוניים המעוזים "החדשים" עם השכפ"צים . . . רשתות מלאות באבנים זו על גבי זו לשיפור ההגנה מפני ארטילריה כבדה . ( ארכיון צה"ל ) טיל נ"מ סטרלה ( ארכיון המל"מ ) את כיבושם של המעוזים, שאותם ניתן היה לעקוף, דחו המצרים לשלבים מאוחרים יותר של המבצע . הם בחרו לכתר את אותם מעוזים ולכבוש אותם מעורפם – קרי, בתנועה מזרחה בדיוק עם אותם כוחות שיצאו מערבה מתוך ראשי הגשר הדיוויזיוניים, וזאת רק לאחר פרק זמן של מעין מצור, ורק "לאחר שנוצרו תנאים מתאימים לפעולה שכזו" . כיום, לאחר שתעלת סואץ הורחבה, ובחלקים מסוימים אף הוכפל רוחבה על ידי המצרים, יושרו והושמדו כל המעוזים, להוציא את מעוז "לקקן" לחופו המזרחי של האגם המר הגדול, משום שלא עלה הצורך לסלקו . המעוז ( ששופץ על ידי המצרים ) הפך להיות אתר הנצחה של הארמייה השנייה המצרית תחת שמו המקורי "תל א-סלם", לצידם של מספר תעוזים המשמשים אתרי הנצחה לארמייה השלישית ולקרבות העיקריים בראשי הגשר הדיוויזיוניים . למאמר זה בתצורתו הראשונית הערות שוליים . ניתן לעיין במאמר עם הערות השוליים בקובץ שיעלה לאתר המל"ם יחד עם הגירסה האינטרנטית של "מבט מל"מ" דרך זו אמורה הייתה לשלב תקיפה של הכוח העיקרי מהאגף, של כוחות מונחתים מהעורף ושל פלגות הפריצה מהחזית
|
|