הונאה אחת יותר מדי - הסיפור מאחורי "אור יקרות"

עמוד:8

גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 82020 דדו נתן הוראה לעצור את המיזם וליצור הונאה ( צילום ויקיפדיה ) פואד נצאר ( משמאל ) : לסתום את הצינורות . זכתה לסיקור נרחב בהיבט המבצעי - אג"מי שלה . רק לצורך ריענון תמציתי של הזיכרון, ראוי לציין כי מערכת "אור יקרות" פותחה על ידי יחידת יפת"ח בפיקודו של תא" ל דוד לסקוב , מחיל ההנדסה, במטרה למנוע את הצליחה של התעלה על ידי כוחות הצבא המצרי, באמצעות הבערת התעלה במקום הצליחה . בכל התיאורים של מערכת "אור יקרות" לא מצאתי התייחסות למבצע ההונאה ביחס אליה . אין להבין את ההשלכות שהיו למערכת "אור יקרות" על שדה הקרב, ללא הצבת העובדות וניתוח התהליך ההונאתי שבוצע ביחס למערכת . אפשר כי במובן מסוים מבצע ההונאה הפך ל"חרב פיפיות", מעין "הגולם שקם על יוצרו" או הונאה אחת יותר מדי . מודגש, המערכת סווגה כסודית . היא תוכננה להפעלה רק בעת ניסיון צליחה של התעלה, כנשק הפתעתי , ומעגל הגנה נוסף על מעוזי צה"ל . כך נכתב בפרוטוקול של ועדת אגרנט : "הייתה קיימת במטכ"ל תוכנית מבצע הצתת דלק נוזל על פני מי התעלה למקרה של ניסיון צליחה של התעלה על ידי האויב . כינוי התוכנית היה 'אור יקרות '" . ובהמשך, מצטטת הוועדה הוראה של הרמטכ"ל מיום 11 בדצמבר 1970 : "הוא בעד זה שביום האש הראשון בתעלה יופעל 'אור יקרות'" . איך משפיעה החלטה תקציבית יוצא מכך, שהמערכת לא הוקמה מלכתחילה לצרכים הונאתיים, אלא לצרכים מבצעיים אמיתיים, אך נוצלה מאוחר יותר והוסבה לצרכים הונאתיים . ומעשה שהיה כך היה . בשל אי היתכנות כלכלית, באשר לכמות הדלק הנדרשה להצית את התעלה והעלויות הכספיות הדרושות לכך, הוחלט במטכ"ל להקפיא את המשך הפיתוח של מערכת "אור יקרות" ולהשאיר על תילן רק את המערכות שכבר יוצרו עד אז . הרמטכ"ל חיים בר-לב כתב לתא"ל לסקוב, "אם נצטרך להקים מערכות כאלה לאורכה של התעלה כולה, מדינת ישראל תפשוט את הרגל" . ההחלטה הכלכלית שלא להמשיך לפתח מבצעית את מערכת "אור יקרות" היא שגרמה להסבת המאמץ להונאתי . ענף מחקר מודיעין אויב, בראשות סא"ל מרדכי סקר ( נתקה ) , הציע, על רקע הכתוב לעיל, תוכנית הונאה – הצתה יזומה של התעלה, על מנת להרתיע את המצרים מפני צליחתה ולהציג את ההצתה כתקלה מבצעית של צה"ל . הצעת סא"ל סקר התקבלה . החלטת הרמטכ"ל הייתה דו-קוטבית . לבצע הצתה של מערכת ניידת מדרום לגשר פירדאן באזור דוורסואר, על ידי הובלה גלויה של מכלית דלק וחיבורה לצנרת הזרמת הדלק לתעלה . דובר צה"ל והעיתונות הצבאית, הוכנו מראש לפרסום הודעה על התקלה וכך גם תודרכו קציני צה"ל הבכירים, שהתייחסותם להצתה תהא כאל תקלה . הקוטב השני של החלטת הרמטכ"ל היה המשך התחזוקה של המערכות שיוצרו כבר , אך לעצור את הפיתוח של המערכת . ערב מלחמת יום כיפור התחוור כי מערכת "אור יקרות" שנותרה, הוזנחה ללא תחזוקה שיטתית וללא תוכנית להפעלה טקטית . ועדת אגרנט קבעה כי בתקופה שמספטמבר 1971 ועד למרץ 1972 , חל מפנה ביחס למערכת והועדפו פעולות אחרות על פניה, ולכן, תקציבי הפיתוח שלה הועברו למטרות אחרות . הפעלת מערכת "אור יקרות" ביום ה- 28 בפברואר 1971 באופן גלוי, נועדה להרתיע את המצרים ולהמחיש להם מה יקרה אם ינסו לצלוח את התעלה . ההצתה חוללה תדהמה במצרים . תא "ל דוביק תמרי העיד בפני ועדת אגרנט כי במודיעין המצרי " היה לזה אפקט מעבר לכל פרופורציה" . לעומת ההצלחה הכבירה של תוכנית ההונאה בהרתעת המצרים, לא בוצע החלק השני של הוראת הרמטכ"ל . אפשר כי במובן מסוים מבצע ההונאה הפך ל"חרב פיפיות", מעין "הגולם שקם על יוצרו" או הונאה אחת יותר מדי 47 שנים למלחמת יום הכיפורים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר