פרק א: לנוכח התעלומה

עמוד:8

8 מדוע קיים העולם ? אם הממשות עשויה מאלה בלבד — ענייני חומר וענייני רוח, שרשת של יחסים סיבתיים קושרת ביניהם — אזי נראה שבאמת אין תקווה לפענח את תעלומת הקיום . אבל אולי האונטולוגיה הדואליסטית הזאת דלה מדי . אני עצמי התחלתי לחשוד בכך כאשר, לאחר שפלירטטתי עם האקזיסטנציאליזם בגיל ההתבגרות, התאהבתי במתמטיקה הטהורה . הישויות שמתמטיקאים מעבירים את ימיהם בהרהורים עליהן — לא רק מספרים ומעגלים, אלא יריעות תוידממ-n ושדות גָלוּאָה וקוֹהוֹמוֹלוֹגְיות גבישיות — אינן בנמצא בשום מקום בתחומי החלל והזמן . ברור שאינן דברים חומריים ; ונראה גם כי אינן נפשיות . לא ייתכן, למשל, שנפשו הסופית של מתמטיקאי תוכל לאצור בתוכה אינסוף מספרים . אם כן, האם ישויות מתמטיות קיימות באמת ? ובכן, תלוי איך מגדירים "קיום" . אפלטון ללא ספק חשב שהן קיימות . לאמיתו של דבר, הוא סבר שאובייקטים מתמטיים, בהיותם אל-זמניים ובלתי משתנים, הם ממשיים יותר מעולם-הדברים שאנו מסוגלים לתפוס בחושינו . אבחנה זו כוחה יפה, סבר אפלטון, בכל האמור באידיאות מופשטות, כמו הטוּב והיופי . בעיניו, אידיאות כאלה הן ממשות אמיתית . כל דבר אחר אינו אלא מראית עין . אולי לא נרצה להרחיק לכת עד כדי כך בעדכון מושגינו על הממשות . הטוב, היופי, ישויות מתמטיות, חוקי הלוגיקה : הם אינם בדיוק משהו באותו אופן כמו דברים שבחומר ודברים שברוח . ומצד שני, הם גם אינם בדיוק לא-כלום . האם הם יכולים איכשהו לסייע ולהסביר מדוע יש משהו ולא לא-כלום ? יש להודות כי רעיונות מופשטים אינם יכולים למלא תפקיד בהסברים הסיבתיים הרגילים שלנו . שטות גמורה היא לומר, לדוגמה, שהטוּב גרם למפץ הגדול . אבל לא כל הסבר חייב ללבוש צורה כזו של סיבה ומסובָב ; חשבו, למשל, על הסבר להיגיון שמאחורי מהלך בשחמט . להסביר משהו, ביסודו של דבר, פירושו לעשות אותו ניתן להבנה או לפענוח . כשההסבר מוצלח, אנחנו "מרגישים שהמפתח מסתובב במנעול", בניסוחו הקולע של הפילוסוף האמריקני צ' . ס . פֶּרס . יש הרבה סוגים שונים של הסברים, וכל אחד מהם מגייס מובן אחר של "סיבה" . אריסטו, למשל, זיהה ארבעה סוגים שונים של סיבתיות שאפשר להשתמש בהם כדי להסביר התרחשויות פיזיקליות, ורק אחת מהן ( הסיבה ה"פועלת" ) מתאימה למושג המדעי הצר שלנו . הסוג המשונה ביותר של סיבתיות, על פי המתווה האריסטוטלי, הוא הסיבה ה"תכליתית" — התכלית או המטרה שלמענה נוצר משהו . סיבות תכליתיות צצות לעתים קרובות בהסברים גרועים במיוחד ( למה יורד גשם באביב ? כדי שהיבולים יצמחו ! ) . פרודיות על הסברים "טלאולוגיים" כאלה מופיעות ב קנדיד של וולטר, והמדע המודרני דחה אותן, בצדק, כדרך להסביר תופעות טבעיות . אבל כשמנסים להסביר את הקיום בכללותו, האם

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר