|
|
עמוד:7
לנוכח התעלומה 7 ומשמעות — כולנו עשינו זאת באחד מלילותיה האפלים של הנשמה . אבל יקום שאין לו הסבר ? זה כבר אבסורד אחד יותר מדי, לפחות בשביל מין רודף-תבונה כמו המין האנושי . בין שאנו מודעים לכך ובין שלא, אנו מתאימים את עצמנו אינסטינקטיבית למה שלייבניץ, הפילוסוף בן המאה השבע-עשרה, כינה "עקרון הטעם המספיק" . העיקרון הזה קובע, הלכה למעשה, שההסבר מתפשט לשני הכיוונים, מעלה ומטה . חייבת להיות סיבה מדוע כל אמת היא כך ולא אחרת ; וחייבת להיות סיבה מדוע כל ישות מתקיימת מלכתחילה . היו שלגלגו על העיקרון של לייבניץ וראוהו כ"סתם דרישה של מטפיזיקאי", אבל זהו עיקרון יסודי של המדע, ובמדע הוא גם נחל הצלחה מסחררת ; למעשה, הוא הצליח עד כדי כך, שאפשר לומר כי הוא נכון מטעמים פרגמטיים : הוא עובד . דומה כי העיקרון הזה הוא חלק בלתי נפרד מן התבונה עצמה, שכן כל ניסיון לטעון בעדו או נגדו כבר מניח מראש את תקפותו . ואם עקרון הטעם המספיק תקף, חייב להיות הסבר לקיומו של העולם, בין שאנו יכולים לגלות אותו ובין שלא . עולם המתקיים בלי שום סיבה בכלל — עולם אי-רציונלי, מקרי, עולם ש"פשוט נמצא שם" — יהיה מקום מדיר שלווה למי שחי בו . כך, לפחות, טען הפילוסוף האמריקני ארתור לָאבְג'וֹי . באחת מן ההרצאות שנשא בהרווארד ב- 1933 על שרשרת ההוויה הגדולה הצהיר לאבג'וי כי עולם כזה "לא תהיה בו שום יציבות, אף לא מהוגנות ; אי-הוודאות תִּפְשֶׂה בכל ; כל דבר ( למעט אולי לסותר-את-עצמו ) יוכל להתקיים, וכל דבר יוכל להתארע, ושום דבר כשלעצמו לא יהיה אפילו מסתבר יותר מזולתו" . 7 האם נגזר עלינו אפוא לבחור בין אלוהים ובין האבסורד הגולמי העמוק ? הדילמה הזו קיננה בפאתי מוחי מאז נתקלתי לראשונה בתעלומת הקיום . היא הביאה אותי לתהות ביני לבין עצמי מה בדיוק פירושו של "קיום" . המונח שנוקט הפילוסוף כדי לתאר את רכיביה הבסיסיים ביותר של הממשות הוא "עצם" או "סוּבּסטנציה" . לדעת דקארט, העולם מורכב משני סוגי עצמים : חומר, שאותו הגדיר כ- res extensa ( "דבר מתפשט" ) ; ורוח, שאותה הגדיר כ- res cogitans ( "דבר חושב" ) . ההשקפה הקרטֶזיאנית הזאת רווחת, במידה רבה, גם בימינו . היקום מכיל חומר גשמי : ארץ, כוכבים, גלקסיות, קרינה, "חומר אפל", "אנרגיה אפלה" וכן הלאה . הוא מכיל גם חיים ביולוגיים, שהם, כפי שגילה המדע, גשמיים בטבעם . נוסף לכך, היקום מכיל גם תודעה . הוא מכיל מצבי נפש סובייקטיביים, כמו שמחה ואומללות, חוויית הצבע האדום, תחושת הבוהן החבולה ( האם ניתן לצמצם את המצבים הסובייקטיביים הללו לכדי תהליכים פיזיקליים אובייקטיביים ? פסק הדין הפילוסופי עדיין לא ניתן ) . הסבר אינו אלא סיפור סיבתי העוסק בפריטים מתוך אחת הקטגוריות האונטולוגיות האלה . חבטת כדור הכדורת הפילה את הפינים . הפחד ממשבר כלכלי גרם למפולת בבורסה .
|
|