|
|
עמוד:8
8 ותנועה בשפה גם באזורים שנראה היה שהתנועה בהם קפאה, למשל במצבים של דיכאון . טקסטים מתחום ספרות הילדים בטיפול במבוגרים מאפשרים תנועות נפשיות בין ילדוּת לבגרות . הם מאפשרים להביע ובה בעת להבין ולעבד חלקים ילדיים שבזמן הילדוּת לא תמיד ניתנה להם רשות או אפשרות להתקיים, וזאת מתוך עמדה נפשית של בגרות בהווה . אפשרויות כתיבה שונות יוצרות מגע עם אזורי נפש ראשוניים, בלתי מודעים לעתים, חבויים, מתקפות את קיומם ומאפשרות להם להתגלות . את כתיבת עבודת המחקר שעליה מבוסס ספר זה הניעה התשוקה לחקור את היסודות המרפאים הקיימים בקריאה ובכתיבה מתוך בקשה להמשיגם מנקודת מבט פסיכואנליטית על פי חלוקה קטגוריאלית לפרקטיקות הספרותיות- טיפוליות הללו, בדגש על האיכויות התרפויטיות הייחודיות לכל אחת מהן . ביקשתי לחקור כיצד פועלת על הנפש שפת השירה ועם אילו אזורים נפשיים בתוכנו היא מאפשרת מגע ; כיצד נעה הנפש במנהרת הזמן בין ילדוּת לבגרות בקריאה של ספרי ילדים בבגרות, ומהי התנועה הנפשית שמאפשרת קריאה בספרות ילדים כמבוגרים ; מה מחוללת בנו הכתיבה, ואילו חלקי נפש היא מאפשרת להביע . הספר נע בין המשגות תיאורטיות פסיכולוגיות של האיכויות התרפויטיות הייחודיות העומדות בבסיסן של הפרקטיקות הספרותיות-טיפוליות שהזכרתי ובין קריאה צמודה — לאורן של המשגות אלו — בשירה ובסיפורי ילדים וכן בראיונות עם סופרים ומשוררים על אודות כתיבתם ומשמעותה הרגשית עבורם . בפרק שעוסק בשפת השירה אני קוראת בטקסטים פואטיים תוך קישורם למושג "הבלתי ניתן לתמלול" במטרה להראות כיצד מבטאת שפת השירה את מה שלא ניתן לתמלול וכיצד עבודה טיפולית באמצעות טקסטים פואטיים עשויה לאפשר למטופלים מפגש עם חלקים בלתי ניתנים לתמלול בתוכם ועיבודם . אני מדגימה את טענתי באמצעות קריאה בשירתן של חדוה הרכבי, דליה רביקוביץ, אלחנדרה פיסארניק ותרצה אתר, כאשר שירתה של הרכבי משמשת להדגמת אופן ביטויו של העולה על גדותיו בשירה ; בדיון בשיריהן של רביקוביץ ופיסארניק אני מראה כיצד הן מבטאות את עולמו הפנימי של הסובייקט הדיכאוני ובכך הופכות את שפתו משפה פרטית לשפה שיכולה להיות מובנת על ידי הכלל ; ושירתה של אתר נקראת הן כמתמללת חוויה פנימית של חרדה והן כמציעה מזור עבורה . בפרק שעוסק בספרות ילדים בטיפול במבוגרים אני דנה בסיפורי ילדים המתאימים לטיפול נפשי במבוגרים ומראה כיצד מתאפשר הן במסגרתם והן
|
|