|
|
עמוד:9
פתח דבר 9 בעבודה טיפולית באמצעותם מרחב פוטנציאלי המחזיק בתוכו בה בעת את העמדה הילדית ואת העמדה הבוגרת באופן שעשוי לתרום לתהליכי שינוי נפשיים . אני מדגימה את טענתי תוך דיון בשלוש תמות : תמת ביטויי מחאה כנגד תביעות ריצוי בילדוּת, באמצעות קריאה בשלושה סיפורים מאת נורית זרחי : "אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי — מי כבר בעולם כולו יצליח בזה ? ", "זוגות וזאת" ו"אַמְבַּטְיָם" ; תמת נראוּת והיעדר-נראוּת שנדונה באמצעות הסיפורים "מיליגרם" ו"נינה בורחת" מאת נורית זרחי והסיפור "דרקון — אין דבר כזה" מאת ג'ק קֶנְט ; ותמת התנועה בין תלות לנפרדות שנדונה באמצעות הסיפורים "התרנגולת שהלכה אחורה" ו"עוד נמשכת השלשלת" מאת נורית זרחי והסיפור "חיבוק" מאת דויד גרוסמן . בפרק שעוסק בכתיבה בטיפול נדון המושג הוויניקוטיאני "עצמי אמיתי" ומקושר לכתיבה באמצעות דיון וניתוח הראיונות עם הסופרים והמשוררים שנערכו במיוחד לצורך מחקר זה . בניתוח הראיונות אני מבקשת להראות כיצד ניתן באמצעות שימוש בתהליכי כתיבה בטיפול לאפשר את ביטויו של העצמי האמיתי, גילויו ובריאתו, וזאת תוך התייחסות לשלוש תמות מרכזיות שעלו מן הראיונות : הכתיבה כאפשרות מגע עם היסוד הלא מְתקשר של העצמי האמיתי, הכתיבה כבית וכמסע והכתיבה כמאפשרת בריאה . אני מקווה כי תנועת הקריאה בספר תאפשר לקוראים לחוש את הקסם והעושר שבמפגש בין העולם הנפשי לעולם הספרות, ותסייע לכוון את היד הנשלחת מנפש האדם אל חלון הטקסט כשהיא מבקשת שיר, סיפור או מילים . בתוך תימהון המילים ומורכבות המצבים הרגשיים המרובדים הפוקדים את האדם — שתהא האצבע המחפשת ובוחרת עבור הנפש מילים — אצבע-אוֹר ; שבחירותיה יעוררו תהליכי הבנה, יצירת משמעות, הד ונראוּת, תנועה וריפוי . * ראשיתו של ספר זה בדוקטורט שכתבתי במסגרת התכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, במסלול "פסיכואנליזה ופרשנות" . התכנית סיפקה לי מצע ידע עשיר ומגוון, עוררה בי צמיחת רעיונות ומחשבות והיוותה בית חם, פתוח ומפרה לחשיבה יצירתית בין-תחומית . ברצוני להודות מעומק ליבי למנחת עבודתי, ד"ר דורית למברגר, שהנחתה אותי במסירות, בנדיבות, בהקפדה ומתוך עניין עמוק, ואשר השיח המתמשך עימה בנוגע ל"בלתי ניתן לתמלול" העשיר רבות את ידיעותיי, הרחיב את עולמי ותרם לעיבודם ותמלולם של רעיונות ומחשבות בתוכי .
|
|