|
עמוד:38
38 תוכנית הלימודים במוזיקה צריכה לכלול שיטות לימוד ונושאי לימוד ברורים ולפרט את דרכי לימודם בכיתה ( רשימות האזנה לבחירה או נושאי לימוד לבחירת המורה ) . יש למצוא פתרונות ייחודיים שיאפשרו לוודא כי ילדי ישראל נחשפים למוזיקה על שלל גווניה ונהנים מחינוך מוזיקלי איכותי, אך קודם כול – לקבוע את רמת המורים . גורם זה הוא המשפיע המרכזי על החינוך המוזיקלי, ולכן צריך להיות בראש סדר העדיפויות . ההקשר הישראלי : מורים מהדוח עולה כי כל המדינות המיוצגות רואות חשיבות רבה בהוראת המוזיקה בבתי הספר, אך ברובן שיעורי המוזיקה מונחים על ידי מורים כלליים ולא מקצועיים . לפיכך ניתן לשער כי רמת ההוראה בהן נמוכה יחסית לישראל, שבה מורים למוזיקה אשר קיבלו הכשרה ארוכה מלמדים את התכנים המוזיקליים בשיעורי המוזיקה . הנושא של הכשרת מורים בארץ כאוב . בארץ רוב המורים אינם ממשיכים בהוראה כי לא הכינו אותם למציאות בשטח, שאיננה פשוטה . לכן כדאי למצוא מידע נוסף על הכשרת מורים בעולם – הסילבוס והדברים שפרחי ההוראה לומדים על המציאות החינוכית שבה עליהם לפעול . המלצה שנראה שעולה מהדוח היא ליצור בישראל קשרים בין המורים למוזיקה לתזמורות מקומיות . כמו כן חשוב לעודד את המורים להתמקצע בהוראת נגינה ובאוריינות מוזיקלית . עוד עולה כי לימודי האזנה למוזיקה ( Music Appreciation ) אינם מקבלים התייחסות מספקת במדינות שנסקרו . יש לשער כי זוהי תוצאה של חוסר בכלים להוראת הנושא . בישראל, לעומת זאת, פותחו במהלך השנים פדגוגיות חדשניות שונות ( כהן, שטראוס, תלמי ) לטיפוח חוויית ההאזנה ליצירות מוזיקליות . הכשרת המורים דומה לזו במדינות שהוצגו או אף איכותית יותר . • האחראים לחינוך המוזיקלי בבתי הספר היסודיים ובגיל הרך במרבית • המקרים הם מורים שהוכשרו לכך . לעומת התוכניות שהוצגו, שאינן מפרטות כיצד המורים נדרשים ללמד • האזנה מודרכת, בישראל קיימות תוכנית והנחיות למורים למוזיקה בנושא לימוד האזנה מודרכת . תוכניות שנסקרו בדוח נראה שקיימת מגמה של ביזור האחריות על תוכני ההוראה בתחום המוזיקלי : מצד אחד קיימות תוכניות כלליות ללימוד מוזיקה, שמעניקות כיוון כללי . מצד שני, הסמכות לעיצוב תוכני הלימוד עוברת למורים ולמנהלי בית הספר . בכל התוכניות שנבדקו נכללו בהוראת מוזיקה שלושה תחומים : האזנה מונחית, הופעה ( שירה וביצוע על כלי נגינה ) ומחקר יצירתי . בכל המדינות שנבדקו קיים פער גדול בין תוכניות הלימודים במוזיקה ובין הוראת המוזיקה בפועל . זאת משום שתוכניות הלימודים אינן כוללות את תוכנית השיעור ואינן מפורטות דיין כדי שהמורים למוזיקה ייעזרו בהן . זה המצב גם במדינות שבהן תוכנית הלימודים במוזיקה היא בגדר חובה . חשוב להעיר שהמוטיבציה של משרד החינוך האמריקאי לכתוב תוכנית ליבה במוזיקה מקורה מחוץ לעולם המוזיקה . בשנות השבעים נערכו מחקרים שמצאו מתאם בין מי שלמדו נגינה לבין מי שהצליחו בתחומי לימוד כגון מתמטיקה ושפה . לכן הוחלט שכל התלמידים צריכים לקבל חינוך מוזיקלי, ובעקבות זאת הוטמעה תוכנית ה - National Standards . תוכנית זו מובנית ביעדיה, אך איננה מכתיבה את אופני הלימוד . במסגרת התוכנית יש מתודות רבות מאוד, ויש מאגר גדול מאוד של יצירות . כל מדינה בארה"ב גוזרת מהרשימה הזו רשימת חובה קצרה יותר, וכל מורה גוזר מהרשימה של המדינה שלו רשימה קצרה יותר .
|
|