|
|
עמוד:23
23 ריאיון עם גב' רונית בר, ראש תחום התנדבות בג'וינט ישראל לדברי רונית בר, קיימת מתודולוגיה מובנית בניהול מתנדבים, וכדי להתאים אותה למערכת החינוך צריך בעיקר למפות את הצרכים הייחודיים של המערכת . גב' בר מביאה דוגמאות לדגמי ניהול מתנדבים בחינוך : א . דגם "בית ספר מתנדב", שגם קולט מתנדבים בתוך בית הספר וגם שולח תלמידים להתנדב בקהילה . ב . דגם "עיר מתנדבת", שמדגיש את הייחודיות של כל מוסד בקהילה, ובתוך כך גם של מוסדות החינוך ושל ההתנדבות בהם . ג . דגם "בתי ספר קהילתיים", שהנהיג מנהל חברה ונוער במשרד החינוך והשתתפו בו מתנדבים מהקהילה בבתי ספר . נושא נוסף שברצונה להדגיש הוא העלויות של התנדבות . למנהלי בתי הספר חשוב בדרך כלל לפתור בעיות באופן מיידי, והם רואים במתנדבים משאב זמין וחינמי . ולכן חשוב להדגיש בפניהם שהתנדבות דורשת : א . כסף : הסעות למתנדבים, קפה, הסבת חדר בשבילם, יום עיון שנתי ועוד . ב . שעות הוראה : הדרכה למתנדבים וריכוז המתנדבים . ג . זמן ותשומת לב בכל הרמות, החל מהמנהל, עבור לרכז ייעודית או לרכז שכבה ועד למורות . חלק מהצרכים של מתנדבים נובעים מהאופן שבו הם נתפסים בארץ – כוח אדם שלא עולה כסף ולא דורש טיפול . במקרים רבים ההנחה של בתי ספר היא שהעמותה או המועצה ששולחת אותם דואגת להם, ואילו ההנחה של העמותה היא שבית הספר דואג להם . המתנדבים נופלים אפוא בין הכיסאות . גם משרד החינוך לא משקיע משאבים מספקים במתנדבים בחינוך . לדעת גב' בר, זוהי הסיבה שהיוזמה הקודמת של התנדבות בחינוך, שהוביל השר גדעון סער, נכשלה . גב' בר טוענת שעל משרד החינוך להקצות משאבים לצורך שימור מתנדבים איכותיים במוסדות החינוך בשלושה אופנים מרכזיים : א . להעביר לבתי ספר כספים ייעודיים לצורך קיום ההתנדבות ולפיתוחה . ב . להכשיר מנהלי בית ספר להתמודד עם השינוי שיוצרים המתנדבים בבית הספר, גם מבחינה פדגוגית וגם מבחינת אקלים בית הספר . ג . להכשיר את המפקחים לבחון את מצב המתנדבים במוסד החינוכי ואת הטיפול בהם .
|
|