|
|
עמוד:13
13 דְנָה רַגְלֶי�סַפֵּר מֵהַקָּצֶה תִּרְעַאֲ אִם יִהְיֶה זֶה בְּעוֹכְרֶי�וּ מְאוּמָה, מִמֶּנּאִם �א אֲסַפֵּר רְצוּף אֶתִּיפַלְכְּמָשָׁלוֹ ראֲ תָאֲ וְאִם ק לְאוֹתוֹפַּרְצוּף כְּמוֹפֶּתִיבֵתִּדָּ םזְנַיִ אָכֶל, הַקְשֵׁב עִם הָח לַשֵּׂהַנַּ ם זְנֶי�, וְהַפְעֵל שֵׂכֶל בִּשְׁנַיִם אָאַחַר אֱטֹ �א, אֵינִי אוֹמֵר כִּי אַתָּה עוֹד בָּתוּל רֶם רָאִיתָאֱלוּלאָבִיב, טֶבָּשֶׁאַתָּה עוֹד בָנָההֲ לְתְּ� בַּסַפֵּר הוּא כְּפִי יְכָאֲ מַה שֶּׁ בָנָה נְכוֹנָההֲ נְאָה בְּאִישׁ עִם אָמוּת מִקִּ ןה לְהַלָּדָּיעַפְּקֻהָיָה וְאַחַר כָּ� תַּגִּוְ ן לְסַפְּרָןתָּשֶׁנִּפַּרְנָה צְפוּנוֹתתְּסֻ בָרנְסַפֵּר בְּדִבּוּר אֲשֶׁר יוֹתֵר קָרוֹב לַדָּ צְהָרשָׁלִים בָּהֶם אַף הַנִּסְתָּר מֻמִמְּ
|
|