|
עמוד:ב
הקדמה באמצעות בחינת תוכניות מקבילות מהעולם, יסקור הדוח שלושה אתגרים העומדים לפתחו של תחום הדעת תרבות יהודית-ישראלית : אתגרים של הוראת דת ( religious education ) ו הוראה על אודות דת ( education about religion ) – בלי לחנך לתפיסת עולם דתית ואורח חיים דתי, אך גם באופן שאינו מנוכר לדת . אתגרים של הוראת ידע על אודות הלאום , העם, תרבותו ומורשתו, לצורך הבניית זהות לאומית . אתגרים של הבניית זהות קבוצתית המדגישה את המשותף לבני הלאום מצד אחד, ו מכירה בקבוצות שונות בתוך הלאום ובתפיסת עולם כלל-אנושית מצד שני . לצורך בחינה של האתגרים נסקרו מחקרים העוסקים בלימודי דת, בחינוך לזהות לאומית ( national identity ) , לזהות אזרחית ( citizenship ) ולזהות תרבותית ( cultural identity ) . רוב המחקרים שנבחנו הם משנת 2010 ואילך, אך במקרים אחדים נבחנו גם מחקרים מוקדמים יותר . בדוח נבחנות תוכניות לימודים מאירלנד, בריטניה, דנמרק, דרום אפריקה, הונג קונג, נורווגיה, סינגפור, פולין, צרפת ושוודיה . ממצאים עיקריים אשר ל הוראת דת והוראה על אודות דת נמצא שיש מדינות דמוקרטיות שבהן דת לאומית או דת דומיננטית בעלת מעמד מיוחד . במדינות אלו הוראת תכנים דתיים מעוגנת בדרך כלל בחוק וחלה על כל התלמידים באופן גורף . חלק מהאזרחים במדינות אלו תופס את הוראת הדת כפוגעת בשוויון . לעומת זאת, נמצא כי לימוד על אודות הדת מתבצע לעיתים באופן אקדמי ומרוחק, וגורם לתחושת ניכור כלפי ערכי הדת בקרב הלומדים . במקרים בודדים, הוראה על אודות הדת אף מבקשת לחזק עמדות אנטי-דתיות בקרב תלמידים, או שהדבר מתרחש בפועל . אשר ל הבניית זהות לאומית נמצא שמדינות העוסקות בבינוי אומה ( nation - building ) נוטות להתעלם בתוכניות הלימודים רב-גוניות של הלאום, וכן מהתפיסות ומהעמדות של קבוצות המרכיבות אותו . במדינות אלו גם נוטים ללמד היסטוריה ותרבות באופן המחזק את הזיקה ללאום גם במחיר אי-דיוק מדעי . אשר ל מתח בין הרוב למיעוט : במדינות שבהן מתמקדת תוכנית הלימודים בייחודיות של קבוצת הרוב במדינה, נדחקים ערכים כלל-אנושיים, כגון שוויון וסובלנות . התמקדות זו נתפסת כפוגעת בקבוצות מיעוט באוכלוסייה . אם תוכניות לימודים כאלו מתייחסות לערכים כלל-אנושיים, הן נוטות להציגם מתוך נקודת מבט לאומית . כתוצאה מכך נוצר מתח מובנה בין הערכים האזרחיים והערכים הלאומיים שאותם מבקשים להנחיל, ונוצרים ניכור ותסיסה בקרב קבוצות שחשות מודרות . נראה שהתמודדות אפשרית אחת עם אתגר זה היא חינוך לסובלנות ולרב-תרבותיות ( pluralism, multiculturalism ) . בחינוך כזה
|
|