|
|
עמוד:12
גיליון 5 | דצמבר 2019 . טבת תש"ף [ 12 ] א . המוסר כיסוד אוניברסלי המחייב את כולם במידה שווה ; בניגוד לעקרון הכוח בפוליטיקה ; ב . תפיסת הבחירה כאחריות ולא כפריבילגיה ; ג . אופייה של הנבואה כתופעה כמעט "טבעית", הכופה על הנביא להתריע מפני העתיד לבוא ( ולא לסייע לשלטון ) . שלושת הרעיונות הללו מנוסחים בספר במבנים רטוריים של פולמוס עם העמדה שרווחה אז בעם . כפי שאראה, לתבניות הרטוריות הייחודיות יש תפקיד מרכזי בעיצוב הרעיונות המוסריים של הנבואות . לדברי עמוס, הנביאים מייצגים נקודת מבט אלוהית- אוניברסלית, החורגת מנקודת המבט האישית ואף הלאומית . נבואותיו הפולמוסיות וערעוריו הפרובוקטיביים של הנביא נועדו לעורר את העם מתרדמתו הדוגמטית למחשבה עקיבה ומעמיקה על תפיסת עולמו הדתית והמוסרית נוכח הנחות היסוד בדבר אופיו האוניברסלי של האל . "ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש" אחדות גופנית ונישואין : בין הבבלי לברית החדשה יעל פיש המאמר עוסק בניתוח תפיסת היחסים בין בעל לאשתו כפי שהיא עולה מן השימוש בביטוי ״אשתו כגופו״ בברייתא הידועה ״האוהב את אשתו כגופו" וכו׳ ( יבמות סב ע״ב = סנהדרין עה ע״ב ) ובמקבילה שלה בברית החדשה, האיגרת אל האפסים ה, 21 – 33 . המאמר דן בתפיסת הנישואין המשתקפת מהברייתא ומהאיגרת באמצעות בירור מושג ה״גוף״ בביטוי . לא ברור אם ״גוף״ מורה על זהות בין בני הזוג ( כלומר, מעין ״אשתו כמותו״ ) או אם ״גופו״ הוא הגוף במובן הפיזי והקונקרטי . העיון במקבילה שבאיגרת אל האפסים ובמקורותיה מאפשר להכריע לטובת האפשרות האחרונה ואף לעמוד על השורשים הדרשניים של הברייתא ( שהיטשטשו בצורתה המאוחרת בבבלי ) ולברר מה משמעות ההמלצה ״לאהוב״ ו״לכבד״ את גוף האישה בברייתא . המאמר מתפלמס עם עמדות שנקטו חוקרים וחוקרות פמיניסטיות שעסקו ב״אשתו כגופו״ כביטוי המבטל את האינדיבידואציה של האישה הנשואה מבעלה . מאמר זה מציע דרך מורכבת יותר לדבר על האחדות המגולמת בביטוי, שהיא אחדות היררכית שאינה מוחקת את אנושיותה של האישה הנשואה .
|
|