|
|
עמוד:11
תקצירי המאמרים [ 11 ] פסולי עדות, בין ההלכה התנאית למשפט הרומי ארכיאולוגיה של מוסד משפטי אורית מלכה המאמר עוסק ברשימת פסולי העדות התנאית המפורסמת — "המשחק בקובייה, המלווה בריבית, מפריחי יונים וסוחרי שביעית" . במקום הסברים קודמים שגרסו כי הללו נפסלו לעדות משום שנחשבו "מעין גזלנים", החשודים להעיד עדות שקר עבור בצע כסף, המאמר מציע כי ההיגיון המארגן של הרשימה נטוע בהקשר יווני-רומי שבבסיסו עומד האידאל הפוליטי של שליטה עצמית . המאמר גם טוען כי בעיצוב דיני הפסילה לעדות השתמשו התנאים במודל הלקוח ממוסד האינפמיה ( infamia ) הרומי, מוסד משפטי שעיקרו פגיעה במעמד האזרחי ובכושר הפוליטי של מי שנחשבו לוקים בהעדר שליטה עצמית . היבט מרכזי של הפגיעה בכושר הפוליטי של נושאי האינפמיה במשפט הרומי היה השוואת הסטטוס שלהם לזה של נשים ; ואכן, גם התנאים משווים את מעמד הפסולים המנויים ברשימה למעמדן של נשים לעניין עדות . מסקנת המאמר היא שבעיצוב דיני הפסילה לעדות שלהם אימצו התנאים את ההיגיון המארגן של האינפמיה הרומית, שבמסגרתו כשרות לעדות נתפסה לא רק כעניין פרובטיבי ( probative , הקשור להוכחה, proof ) אלא גם, ואולי בעיקר, כסטטוס פוליטי . מהו מוסר מונותאיסטי ? סגנון ותוכן בנבואות עמוס דוד סבתו הנביא עמוס, שפעל בממלכת ישראל באמצע המאה השמינית לפנה"ס, הוא ככל הנראה ראשון "נביאי הכתב" הידוע לנו . עובדה זו עשויה לעמעם את ייחודו של עמוס ולהציג אותו בעיקר כמבשרם של הרעיונות שהתפתחו מאוחר יותר אצל אותם נביאים . אולם תרכובת המסרים והסגנון הייחודי של עמוס משקפים תפיסת עומק ייחודית, הקשורה למסר הנבואי שביקש להעביר לעם בתקופתו ובהקשרו ההיסטורי ומובחנת מרעיונות דומים המופיעים אצל הנביאים שבאו אחריו . בעת החדשה התעורר עניין מחודש בספר זה, ובייחוד בנבואותיו המעמידות את המוסר החברתי במוקד . בעקבות השינויים בחברה, שהניעו קבוצות וארגונים שעניינם דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם, נתפס עמוס כדוברם של רעיונות בדבר צדק חברתי וכלכלי . במאמר זה אני מבקש להציע פרשנות למסריו הייחודיים של הספר מנקודת המבט של תפיסת המוסר בהקשרהּ הרחב . המאמר ידון בשלושה רעיונות בולטים הנשזרים לאורך הספר :
|
|