|
|
עמוד:10
גיליון 5 | דצמבר 2019 . טבת תש"ף [ 10 ] מיניות האישה – "ניטלה" או "נגנזה" ? קריאה פמיניסטית סטרוקטורליסטית בסוגיית "ארון העדות" אוריה מבורך מאמר זה עוסק בניתוח פמיניסטי סטרוקטורליסטי של סוגיות מדרשיות הדנות בארון העדות ומופיעות ברצף אחד במסכת יומא . לטענתי, רצף מדרשים זה ( להלן : הסוגיה ) הוא בראש ובראשונה מעין מניפסט המצהיר על עמדות אידיאולוגיות שעניינן עיצוב והסדרה של מיניות האישה . בקריאות נוספות הוא זירת התגוששות בין משמעויות ואמיתות מתחרות המבעבעות כולן בקדרה הרותחת אשר בה מתבשלים יחסי הכוחות המגדריים באופן כללי, ובפרט כאשר הם נמזגים לכלי קיבול דתיים-תיאולוגיים . כפי שאראה, אחת המגמות הגלויות יותר של הסוגיה היא לבצע בירור אידיאולוגי לנושא המיניות ה"רצויה / ראויה" תוך דחיית אידיאולוגיות או תצורות של מיניות ש"איננה רצויה / ראויה" . אדגים כיצד המיניות הרצויה / ראויה בסוגיה זו, מיניות המתארגנת סביב גוף האישה — ובפרט השדיים — נענית לקריאה פרוידיאנית-לקאניאנית . באמצעות תיאוריות פמיניסטיות אעמוד על ה"פוליטיזציה" החז"לית של גוף האישה, ובפרט של השדיים . אולם בשונה אולי ממה שהיינו מצפים מגישה דתית פוריטנית הרואה בצניעות הנשית אמצעי להחנקת התשוקה המינית, אטען שתפקיד הבגד הנשי העולה מהסוגיה שלפנינו אינו להחניק את התשוקה המינית אלא דווקא לקיימה . נוסף על כך יעסוק ניתוחי בהיבטים נוספים הנלווים לאלמנטים מיניים — נשיים וגבריים — העולים מן הסוגיה . המתח בין מיניות מבוססת ראייה למיניות מבוססת מגע, המתח בין האחד לריבוי והמתח בין סדר לאי-סדר — כל אלו מתבררים כצפנים יעילים לפיענוח ההסדרה המינית בטקסט, שכפי שאראה חותרת לעיתים תחת עצמה . גם מוסד הנישואין הפטריארכלי יקבל טיפול פרשני חתרני, אבל בלי לייחס את החתרנות דווקא לעמדת הפרשן, אלא אולי גם לעמדת המחבר, או הטקסט עצמו .
|
|