|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 143 | שילוב נשים בצה"ל בראי פקודת השירות המשותף ( 3 ) ב ע י י ת ה י י צ ו ג : ה פ ע ר ב י ן ה ח י י ל י ם ו ה ח י י ל ו ת ב ש ט ח ל מ י ש מ ת י י מ ר ל י י צ ג א ו ת ם בתהליכי עדכון פקודת השירות המשותף השתתפו רבנים שונים בציונות הדתית, שנתפסו כמייצגיהם של החיילים הדתיים כמקשה אחת . אולם חיילים ( דתיים ) שונים מאמצים דרגות חומרה שונות של המגבלות ההלכתיות . מחקר זה מצביע על הצורך בבירור השאלה העקרונית — מי הם למעשה ה"לקוחות״ שמולם הצבא מתנהל, והאם אומנם דרישות הרבנים מייצגות נאמנה את צורכי החיילים המשרתים . 2 . ס ט נ ד ר ט ה ל כ ת י למעשה, בניסוחה הסופי של פקודת השירות המשותף התחייב הצבא לאפשר לחיילים המעוניינים בכך להימנע ממצבים שבחברה הישראלית הכללית, וממילא גם בצבא, נחשבים עניין טבעי . יש אפוא לשאול אם ראוי שהנורמה ההלכתית שצה״ל מאמץ תהיה חמורה יותר מזו הנוהגת ברובה של החברה הדתית ; בעיקר משום שככל שנורמה זו חמורה יותר, כך המחיר שהיא גובה מהנשים המשרתות גבוה יותר, ובהתחשב בכך שבצה"ל קיים כבר מסלול שירות חרדי שבו מעוגנים ומוקפדים כללי צניעות חמורים . 3 . נ ו ס ח ה פ ק ו ד ה בהתבסס על המסגרת הנורמטיבית המוצעת במחקר, מסקנתו של מחקר זה היא שככלל, נוסח הפקודה שהתקבל ראוי, והפקודה מציגה איזון סביר בין המחויבות לאפשר שירות מכבד לכלל החיילים לבין המחויבות לשוויון, וכן מתחשבת במודל גיוס החובה . עם זאת, המחקר מצביע על שני כשלים משמעותיים בפקודה המחייבים התייחסות ותיקון : ( א ) ה י ע ד ר מ נ ג נ ו ן ה ג נ ה מ פ נ י פ ג י ע ה ב ח י י ל ו ת בעקבות ביטולו של הסעיף המורה על יישום הפקודה ככל האפשר שלא בדרך של הפרדה ( סעיף 3 בנוסח המקורי ) , הפקודה נעדרת כיום הנחיה מפורשת האוסרת הדרה או אפליה של חיילות באירועים מעורבים שבהם נוכחים חיילים דתיים או בהדרכות כאלה .
|
|