תקציר

עמוד:9

9 תקציר במערך הישראלי : שיעור תעסוקה גבוה במקצוע, שכר גבוה, דמי קיום לחניכים, עידוד הכרה אקדמית בהכשרה חוץ-אקדמית והכשרה לאורך החיים . המחקר בדק גם את הקשר שבין ההכשרות המקצועיות לפריון העבודה . פריון העבודה בישראל, הנמוך משמעותית מן הממוצע במדינות OECD , הוא מדד חשוב ליכולת הצמיחה של כלכלת המדינה ולשיפור רמת החיים של תושביה . הפער בין פריון העבודה בישראל לפריון העבודה הממוצע במדינות המתועשות אינו מצטמצם זה שנים רבות . פריון העבודה הנמוך בענפי התעשייה בישראל מעלה שאלה באשר לאפקטיביות של מערך ההכשרות הישראלי כיום . מן הניתוח הכמותני במסמך זה, המשווה בין כלל מדינות OECD , עולה כי השקעה ציבורית בהכשרות מקצועיות מגדילה את פריון העבודה בתעשייה, ובייחוד בתעשיות המסורתיות, תוצאה המדגישה את הצורך בשדרוג ובשכלול מערך ההכשרות בישראל . ההמלצות העיקריות במסמך הן, על כן : ( 1 ) הסדרה של המבנה הארגוני — אשר תבטל את הכפילויות בתחומי האחריות בין הגורמים השונים ותרכז את סמכויות הניהול, הפיקוח והביצוע תחת גוף ממשלתי אחד ; ( 2 ) הגדלה משמעותית של התקצוב להכשרות במימון ציבורי בד בבד עם קיצור משך ההכשרות , התאמת הרלוונטיות של תכנים ויצירת מודולריות ; ( 3 ) הרחבה והקלה של אפשרויות האקרדיטציה ומעבר בין מסלולים מקצועיים שונים, וחיבור לאקדמיה ; ( 4 ) הענקת מלגות קיום בהיקפים גדולים למשתתפי קורסי ההכשרה ; ( 5 ) תמרוץ ממשלתי ל הגברת מעורבות המגזר העסקי בתהליך ההכשרה ובמימונו — באמצעות תמיכה בתשתיות פיזיות ובהתמחויות ומעורבות של המגזר העסקי בגיבוש תוכני הלימוד ובעדכונם ; ( 6 ) קיום חניכות במקום העבודה ( OJT ) לאורך כל תקופת ההכשרה המקצועית ; ( 7 ) ניטור ומדידה שוטפת של ביצועי הבוגרים בשוק העבודה ושל ההתאמה ( או חסרונה של התאמה ) בין תחום הלימודים הנלמד לבין תחום העיסוק בפועל והנגשת הנתונים לציבור .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא