א. מבוא

עמוד:10

ה צעה לסדר 1033 "העבריין" ) וגם התובעת . היא גם החליטה על מדיניות התביעה, וכשמנכ"לית משרד המשפטים ביקרה את המדיניות הזאת — דחתה את הביקורת . באשר לחלופה להליכים הפליליים שהזכירה המשטרה בתגובתה — אותם הסדרים מותנים — נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות הצביע חודשים אחדים קודם לכן, ביוני ,2018 על כשלים בהליכים אלה בתביעה המשטרתית, ובפרט, שהיא אינה מקפידה להבהיר לחשודים על זכותם להביא עורך דין לפגישה עם התביעה לצורך שקילת ההליך ( פגישה שאינה מתקיימת לפני שופט ) . 3 במילים אחרות, המקרה של מ' הוא דוגמה מייצגת לבעיה מבנית — מבנה התביעה הפלילית בישראל ואופן הפעלת הסמכויות בה אינם קוהרנטיים . 4 מצד אחד, התביעה מציגה את עצמה כמערכת ריכוזית, כלל-ארצית, מאוחדת והיררכית שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה . 5 מצד שני, מבחינה מעשית מדובר במערכת מבוזרת, ומלבד פרקליטות המדינה מנהלים הליכים פליליים גורמי תביעה שאינם כפופים מבחינה ארגונית ליועץ המשפטי לממשלה, ובהם עורכי דין בשירות המדינה ( במשרדי הממשלה, בתאגידים סטטוטוריים וברשויות המקומיות ) , עורכי דין פרטיים הפועלים מטעם המדינה במיקור חוץ 6 ותובעים הפועלים במשטרה . 7 3 נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תמצית החלטה ( משרד המשפטים, 2018 . 6 . 21 ) . 4 לפירוט של טיעון זה, ולמקורות ההיסטוריים של מבנה התביעה בישראל, ראו גיא לוריא "'משטרה בשביל הנייטיב'ס' : ההיסטוריה של הקמת התביעה המשטרתית" משטרה והיסטוריה 1 119 ( 2019 ) . 5 הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו בראשות מאיר שמגר דין וחשבון הוועדה 15 ( 1998 ) ( להלן : דוח ועדת שמגר ) . 6 על עורכי הדין העובדים במיקור חוץ ראו לדוגמה יהושע שופמן ואן סוצ'יו "הפרטת התביעה הפלילית" הסניגור ,207 4 ( 2014 ) . 7 חלוקה זו באה לידי ביטוי גם בחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב ] , תשמ"ב - 1982 ( להלן : חוק סדר הדין הפלילי ) , אשר קובע מצד אחד בסעיף 11 שהמאשים במשפט פלילי הוא המדינה, המיוצגת על ידי תובע שינהל את התביעה, ומצד שני מפרט בסעיף 12 ( א ) תובעים מגוונים :

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר