|
|
עמוד:12
ה צעה לסדר 1233 כפי שיוסבר להלן, שיוכה המוסדי של התביעה המשטרתית למשטרה מקשה על תובעיה למלא את תפקידם במקצועיות הנדרשת, על רקע לחצים משטרתיים מבניים הפוגעים באי-תלותם ומשפיעים על שיקול דעתם המקצועי . לנוכח קושי זה, כבר כשני עשורים עומדת בלתי ממומשת החלטת ממשלה שקבעה בשנת 2001 כי יש להעביר את התביעה המשטרתית למשרד המשפטים ולאחד אותה עם הפרקליטות . החלטת ממשלה זו התקבלה בעקבות המלצות של ועדה ציבורית ושל מבקר המדינה . במחקר קודם בנושא הצטרפתי להמלצות אלו, וגם היום אני סבור שיש לאחד את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות . 12 בשנים האחרונות מתברר שהמדינה אינה פועלת כדי ליישם את החלטת הממשלה המדוברת . להפך . מערכת אכיפת החוק ערכה רפורמות ארגוניות בתביעה המשטרתית וביחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה שתכליתן לקבע את המצב הקיים, מתוך תפיסה שחיזוק עצמאותה הארגונית של התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה, בצד הידוק הכפיפות המקצועית שלה ליועץ המשפטי לממשלה — לרבות באמצעות מנגנוני הנחיה, פיקוח ובקרה — הם פתרון טוב יותר . אני חולק על כך, אבל לא בכך עוסק מסמך זה . הצעה לסדר זו נכתבה על רקע כשלים שקיימים בפתרון החלופי הזה של מערכת אכיפת החוק . כך, דוח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2019 הצביע על כך שתובעי התביעה המשטרתית עדיין אינם עצמאיים דיים מגורמי החקירה במשטרה, וכי מנגנוני ההנחיה והבקרה מצד היועץ המשפטי לממשלה אינם פועלים הלכה למעשה . 13 על רקע זה, ועד שניתן יהיה ליישם את החלטת הממשלה להביא לאיחודה עם פרקליטות המדינה, מובאות כאן המלצות לתיקונים במנגנוני הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית . 12 גיא לוריא בהשתתפות מרדכי קרמניצר איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה 10 - 13 ( הצעה לסדר ,8 המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014 ) . 13 דוח מבקר המדינה ,2019 לעיל ה"ש 11 .
|
|