|
|
עמוד:9
תקציר 9 יוסף . מרבית בתי הספר היסודיים לבנות מלמדים לימודי ליבה מלאים ומתמקדים בהוראת לימודי קודש בשעות הבוקר . ההוראה בבתי הספר הללו היא בדרך כלל הוראה מסורתית, אשר מובילה את הבנות למצוינות בלימודים ובהתנהגות לפי ההשקפה של העולם החרדי . לאחר סיום הלימודים בבית הספר היסודי הבנות עוברות ללימודים תיכוניים במוסד המכונה "סמינר" . הסמינר כולל את לימודי התיכון במשך כארבע שנים, ומייד אחריהם רבות מהבנות ממשיכות ללימודי הכשרה מקצועית ( כיתות י"ג וי"ד ) במוסד . יותר ויותר סמינרים מאפשרים כיום להיבחן, באופן חלקי או מלא, בבחינות הבגרות, ומי שאינה נבחנת במבחנים אלו ניגשת למבחנים אקוויוולנטיים של מכון סאלד . מערכות חינוך אלו לבנים ולבנות הן ספינת הדגל של החברה החרדית, ובהן מתרחש תהליך הסוציאליזציה לעולם החרדי — הן מבחינת תוכני לימוד והן מבחינת ערכים והשקפה . מערכות אלו, על אף רצונן לשמור על האוטונומיה שלהן, פועלות בממשקים עם מגוון גופים, בייחוד משרד החינוך והרשויות המקומיות . לעיתים קרובות הקשר בין גופים אלו למערכות החינוך החרדיות כרוך בחשדנות הדדית, ובגללה במקומות שיש צורך ביצירת שינוי התהליכים איטיים וזהירים במיוחד . במשך שנים רבות ניהל משרד החינוך את מערכת החינוך החרדי באמצעות האגף לחינוך המוכר שאינו רשמי . אגף זה פעל בכוח אדם מצומצם והיה אחראי על למעלה מ- 200,000 תלמידים חרדים . האגף היה אמון בעיקר על רישוי, בטיחות וביטחון ולא טיפל בהטמעת עשייה חינוכית ופדגוגית חדשנית . כדי לתת מענה לצרכים של מערכת החינוך החרדי לנוכח הגידול המהיר של המערכת והתגוונותה נדרש להקים מערך חדש ורחב . כמו כן, הוכר הצורך ביצירת מערך פיקוח על התלמידים החרדים . בשנת 2014 הוקם המחוז החרדי במשרד החינוך, האמון על הטיפול בכלל התלמידים החרדים בישראל . המחוז מונה היום כ- 90 מפקחות ומפקחים, בהם מפקחים כלליים ומפקחים במגוון תחומי תוכן . הקמת המחוז לוותה בהתנגדויות למעורבותו בתכנים פדגוגיים מחשש לפגיעה באוטונומיה של מוסדות החינוך החרדיים . עד היום שיתוף הפעולה של רשתות החינוך החרדיות ושל מוסדות החינוך לסוגיהם עם המחוז החרדי חלקי בלבד . בתחומים של רישוי, בטיחות וביטחון הוא נהנה משיתוף פעולה של כלל המוסדות . לעומת זאת פעילותו בתחומים פדגוגיים זוכה לעיתים קרובות להתנגדויות, לדוגמה בהטמעה
|
|