|
|
עמוד:15
15 ולפרקים על עצם קיומה של המדינה, בישראל הסכסוך הישראלי- פלסטיני, לרבות השליטה הצבאית בשטחי הגדה, הוא מרכיב מרכזי המשפיע על עמדות החברה בנושא וממילא גם על הפעילות במישור הפרלמנטרי . 4 לעובדה זו השלכה על האופן שבו החברה הישראלית תופסת סוגיות הקשורות ללגיטימיות של אמצעים ליברליים ואנטי- ליברליים המשליכים על מעמדם של פלסטינים שהם אזרחי ותושבי ישראל ופלסטינים שאינם תושבי ישראל . 5 נוסף על כך ישראל ניצבת למול מציאות ביטחונית מורכבת הכוללת פיגועי טרור, ואילו הונגריה ופולין אינן נתונות לאיומים דומים . 6 ישנם כמה הבדלים נוספים אשר ראוי שישמשו נקודת מוצא להשוואה : בישראל, בניגוד להונגריה ופולין, אין חוקה אלא חוקי יסוד אחדים, ועל כן היקף ההגנה שהם מספקים לדמוקרטיה הליברלית הוא חלקי . 7 ואולם החוקה בהונגריה ובפולין לא מנעה מהממשלות שם לפעול בצורה שפגעה בערכים ליברליים מוגנים . דומה כי בישראל מנגנוני ההגנה המשפטיים הפורמליים אשר יוכלו להדוף הצעות בעלות פוטנציאל משמעותי לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, בחברה האזרחית, בתקשורת ובאקדמיה חלשים יותר, והלגיטימציה לביקורת השיפוטית הקיימת שנויה במחלוקת פוליטית וציבורית . הבדל נוסף בין ישראל לפולין והונגריה הוא שהן, לעומתנו, נמצאות במסגרת פן- אירופית שאמורה לשמור על המדינות גם מפני עצמן ( האיחוד האירופי ומועצת אירופה ) . אומנם מנגנון זה לא עצר את כל היוזמות האנטי- ליברליות של הונגריה ופולין, אך היו כמה מקרים שהיה בכוחו לרסן אותן קמעה, כדוגמת ההליכים שנקשרו לחוק שהוריד את גיל הפרישה של השופטים או האיום בסנקציות בתגובה לחקיקה אנטי- דמוקרטית . 8 4 מיכאיל קרייני "ריקושטים יהודיים ודמוקרטיים" משפט וממשל ט 461 ( 2006 ) . 5 MenacheM MauTner , i srael ’ s r ecenTs liDing To a uThoriTarianisManDiTs c auses ( 2018 ) 6 מרדכי קרמניצר "טרור ודמוקרטיה והמקרה של ישראל" המשפט יד 9 ( 2001 ) . 7 ברק, לעיל ה"ש ,3 בעמ' 113 . להשוואת זכויות היסוד המעוגנות בישראל, בהונגריה ובפולין ראו באתר Comparative Constitutions Project . 8 ראו "שופטי העליון שהודחו בפולין הוחזרו לתפקידם בעקבות לחץ האיחוד האירופי" הארץ 2018 . 11 . 22 ( מתורגם מ – a ssociaTeDPress ) .
|
|