|
עמוד:14
14 דוח מחקר המקבלת רוח גבית מהאופן שבו פועלות הרשתות החברתיות עצמן, וגם בשל האופי הלוחמני, הגס והמניפולטיבי שבו מתנהל בדרך כלל השיח ברשתות . המסקנה מן האמור היא שהחיזיון של דמוקרטיה לא- ליברלית הוא מקסם שווא . יהא ההסבר לדעיכת הדמוקרטיה הליברלית אשר יהא, אין עוררין על כך שבמדינות מסוימות היא נמצאת בסכנה ממשית, ובחלק מהמדינות שהיו כאלה בעבר היא כבר אינה קיימת הלכה למעשה . נ ק ו ד ת ה מ ו צ א ל ב ח י נ ה ה מ ש ו ו ה כבר בפתח הדברים נבהיר כי ישנם הבדלים דרמטיים בין צורת המשטר בישראל לזה הנוהג במדינות שיעמדו במוקד הבחינה המשווה . אלו באים לידי ביטוי בשלושה תחומים מרכזיים : הרקע ההיסטורי של התפתחות התרבות הדמוקרטית ; חוזקה של מערכת המשפט בישראל ; והאתגרים הניצבים לפתחן של המדינות בסוגיות של זכויות מיעוטים וביטחון . כך למשל, בהשוואה להונגריה ופולין, שבהן יתמקד המחקר, ההבדל הראשון הוא שישראל פיתחה תרבות ומוסדות דמוקרטיים כבר בשנת 1948 , ואילו בהונגריה ובפולין קנו התרבות והמוסדות דמוקרטיים אחיזה רחבה רק עם נפילת השלטון הקומוניסטי בשנת 1989 . 3 ההבדל במערכת המשפט בא לידי ביטוי בעובדה שבישראל בית המשפט העליון אמון על ביקורת חוקתית בשבתו כבג"ץ, ולעומת זאת בהונגריה ובפולין ממלא פונקציות אלה בית משפט חוקתי . הבדל זה משמעותי על רקע העובדה שהמינויים לבית המשפט החוקתי בשתי המדינות הללו, אף לפני הרפורמות שהתרחשו בשנים האחרונות, מתבצעים בממשק הדוק יותר עם המערכת הפוליטית מאשר מערכת המינויים לבית המשפט העליון בישראל . באשר להבדלים הקשורים לסוגיות הנוגעות למיעוט, לפני ישראל ניצבים אתגרים אחרים מאלו שעימם מתמודדות הונגריה ופולין . בעוד בהונגריה ובפולין ישנן קבוצות מיעוט שאינן מצויות בעיצומו של סכסוך לאומי הקורא תיגר על אופיה 3 למרות השוני שהצבענו עליו יש טענה שהדמוקרטיה החוקתית בישראל החלה להתפתח רק בשנות התשעים, ולפיכך אולי רב הדומה על השונה . לעניין זה ראו אהרן ברק מבחר כתבים כרך ג, עיונים חוקתיים 101 ( 2017 ) .
|
|