|
|
עמוד:8
8 הקדמה יוכלו להתממש סוף - סוף . בתקופה הנדונה ההמלצות של אונסקו"פ נחשבו פרו - ציוניות מובהקות : מדינה יהודית ריבונית, עלייה חופשית והקצאת שטח שנחשבה לבשורה גדולה — אף על פי שירושלים והגליל המערבי לא נכללו בה . ההמלצות הללו העניקו תנופה לרעיון החלוקה ולמתכונת הגבולות המוצעת . אמנם השטח שיועד למדינה יהודית קוצץ מעט בדיון בעצרת, אולם נקודת הפתיחה הברורה שהציבה אונסקו"פ לדיון נותרה בעינה וסביבה התגבשה תמיכתן של רוב מדינות עצרת האו"ם, ובראשן שתי מעצמות העל של אותה עת — ארצות הברית וברית המועצות . אונסקו"פ הניעה את החלטת החלוקה, והמלצותיה קבעו במידה רבה גם את אופייה של החלטה זו ואת מגמתה הפרו - ציונית . למרות כל האמור לעיל, לא נערך עדיין מחקר שבחן לעומק את פרשת אונסקו"פ וענה על השאלה הבסיסית : מה הביא את רוב נציגי הוועדה לאמץ את הדרישה הציונית ולהמליץ על הקמת מדינה יהודית על רוב שטח הארץ ? במשך שנים ארוכות זכתה שאלה זו לשתי תשובות שונות . הערבים טענו שאונסקו"פ הייתה 'מזימה' שנועדה לאפשר לבריטים ולאמריקנים להגשים את מטרתם — להעניק ליהודים מדינה בארץ ישראל — ועם זאת לטעון שהם אינם מעורבים בהחלטה . הערבים ראו באונסקו"פ ועדה שמטרתה נקבעה מראש ושחקירתה הייתה משולה להצגה . הם טענו שרוב נציגי הוועדה היו בעלי עמדות פרו - ציוניות עוד טרם בואם לארץ, ולפיכך המלצתם הייתה צפויה . טיעונים אלה נשמעו מפי הערבים בזמן החקירה ומצאו ביטוי נרחב בהיסטוריוגרפיה הערבית והפלסטינית . ההיסטוריוגרפיה הציונית, שנקודת המוצא שלה היו ספרי הזיכרונות של העוסקים במלאכה, הציגה תיאור שונה בתכלית . אונסקו"פ תוארה בה כוועדה אובייקטיבית שרוב חבריה הוקסמו מהמפעל הציוני בארץ, הושפעו מאוד מסבלם של העקורים וממצוקתם הקשה, ולמעשה אימצו את הנרטיב הציוני ובהתאם לכך גם חרצו דין . בתיאור זה נכרך גם המיתוס על ההשפעה המכרעת של פרשת אניית המעפילים 'אקסודוס', שהגיעה לארץ בזמן חקירת הוועדה, על אנשי אונסקו"פ ועל החלטתם . עם פתיחת הארכיונים בישראל ובמערב התפרסמו מחקרים רבים על התקופה שבה פעלה ועדת אונסקו"פ, אך אף לא אחד מהם יוחד רק לה . וכך, אף שספרות המחקר על התקופה המדוברת רבה ומגוונת, נותרה פרשת אונסקו"פ עמומה . כמעט כל המחקרים התעלמו מהטענה הערבית כי רוב חברי אונסקו"פ היו פרו - ציוניים ( ולכן חקירתם הייתה מוטה ) , אימצו את המיתוס של השפעתה הרבה של פרשת 'אקסודוס', או הסתפקו בהבאתו בלי לפסוק אם הוא באמת היה כה משמעותי, ונטו לקבל את התיאור הכללי של הפרשה בהיסטוריוגרפיה הציונית . מחקרים מעטים בלבד נשענו על חומר מארכיון האו"ם . 1 רוב המחקרים סקרו * בחרתי לכתוב את תעתיק הערבית באופן פונטי ולא מדעי — למעט ברישומים הביבליוגרפיים ובהערות השוליים . 1 שני מחקרים ראויים לציון בהקשר זה : יהושוע פרוינדליך, מחורבן לתקומה : המדיניות
|
|