הקדמה

עמוד:11

הקדמה׀ 11 השער השני עוסק בסוגיות בתחילת החיים, שלהן מקום מרכזי ביותר בחברה הישראלית . דוד הד בוחן את הבסיס לאתיקה של הולדה ועיצוב גנטי וגבולות ההתערבות בה . כרמל שלו בוחנת באופן ביקורתי את עיצוב התפיסה החברתית והרגולטורית של טכנולוגיות הפריון והגנטיקה בישראל . בפרקים המיוחדים לחוקים מסוימים ארנון קרן ואורי לב דנים בחוק תרומת הביציות, ויובל שרלו דן בחוק הפונדקאות הישראלי ובהגנה האתית על הפונדקאית . ורדית רביצקי וגלי בן אור בוחנות את השיח הישראלי בנושא מעמד העובר בכל הנוגע למחקר בתאי גזע עובריים, ונעם זהר דן בהסדר ) שהוא ראשון מסוגו בעולם ( של בחירת מין העובר מסיבות לא רפואיות . השער השלישי עוסק במנגנוני הכרעה בדילמות קליניות ובאופן מיוחד בסוגיה של טיפול רפואי והפסקתו בסוף החיים . נעמה ויצ'נר בוחנת את הטריבונל המעין-שיפוטי של ועדות האתיקה שבחוק זכויות החולה, שלהן סמכויות השונות שינוי מהותי מתפקיד ועדות אתיקה שבמדינות אחרות . אברהם שטינברג, מהכוחות הבולטים שמאחורי חוק החולה הנוטה למות, דן בחוק זה ובדמותו הישראלית, ועמוס שפירא מציע את תפיסתו באשר למיקומה של ישראל המתנהלת בין נורמות הלכתיות-דתיות לנורמות ליברליות-מערביות בנושא החולה הנוטה למות . דניאל שפרלינג מסיים שער זה במאמר הבוחן באופן ביקורתי את מידת ההתערבות של המדינה בטיפול בסוף החיים בישראל . השער הרביעי עוסק בשאלות של מאקרו-ביו-אתיקה — שאלות העוסקות באתיקה של מדיניות בריאות והקצאת משאבים . עפרה גולן דנה בכלים אתיים להקצאת משאבים מצומצמים לבריאות בישראל מתוך בחינה ביקורתית והצעות לוועדת סל שירותי הבריאות . צבא וטיפול רפואי בנסיבות מורכבות הם מכלל המציאות הישראלית, וגם הם מוצאים ביטוי בשער זה : אפרת רם טיקטין עוסקת בתחום החדשני של קביעת קדימויות בין מטופלים בתנאים של מחסור חמור במשאבים מתוך הסתמכות אמפירית על פעילותה של משלחת חיל רפואה וצה"ל להאיטי, ויחיאל מ' בר אילן ורני ברנע עוסקים באתיקה ברפואת שגרה בצה"ל . בחרתי לסיים את הספר במאמר פרי עטה של ברברה פריינסק, מומחית בתחום הביו- אתיקה והסוציולוגיה, בעבר באוניברסיטת וינה וכיום בקינגס קולג' באנגליה . ברברה כתבה כמה מאמרים ) מהם בשיתוף עם מלומדים ישראלים ( העוסקים בתפיסות הישראליות של מחקר בתאי גזע ושיבוט, גנטיקה ומאגרי רקמות, וניסיונה הרב מאפשר לה להשקיף על דמותה הביו-אתית של ישראל ממבט חיצוני ולשקף אותה . אני תקווה כי ספר זה יהיה מדריך ומורה דרך לכל העוסקים במלאכה מורכבת ורגישה זו של הכרעות ביו-אתיות, משפטיות ורגולטוריות, ויתרום את תרומתו הצנועה להתוויית דמותה האתית-משפטית הייחודית והמיוחדת של החברה הישראלית בעת המודרנית .

מוסד ביאליק

הקריה האקדמית אונו, המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר