מבוא

עמוד:10

אוניברסיטת-אֵם 10 חבר הנאמנים הוא הגוף החוקי המנהל את האוניברסיטה העברית ומהווה את הבעלים של המוסד, מחליט על חוקת האוניברסיטה, נותן תוקף למינויים האקדמיים בה, קובע את תקציבה ומחליט אילו מסגרות אקדמיות ואחרות 5 מכאן נגזרת חשיבות העיון בדיוניו . היבטים מרכזיים בדיונים ייפתחו בה . אלה התמקדו במאמץ אינטנסיבי ומתמשך לביסוס האוניברסיטה כמוסד אקדמי מוביל בישראל ולקידומה אל מול מוסדות אקדמיים אחרים בחוץ- לארץ . הטענה שאבקש להציג היא כי דיוני חבר הנאמנים היו זירה דינמית, לאומית וטרנס-לאומית, שנועדה לברר את גבולותיו של החזון האונטולוגי המצרף יחדיו תפיסות מגוונות של המציאות היהודית המודרנית . חזון זה עוצב על רקע ממדיה הקטסטרופליים והבלתי נתפסים של שואת יהודי אירופה, ולאחריה התבססותם של שני מרכזים יהודיים דומיננטיים, בארצות הברית ובישראל . האוניברסיטה העברית פעלה בתקופת טרום העצמאות על פי דגם 6 ובתקופה הנדונה שאני מכנה אוניברסיטת פזורה ( diaspora university ) , בספר זה, בשני העשורים הראשונים למדינה, עברה להתנהל על פי דגם של אוניברסיטת פזורה ממלכתית, משמע היא נעשתה ל׳אוניברסיטת אם׳ ( mother university ) שממנה העתיקו והטמיעו דגם חיקוי למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, בייחוד אלה שנפתחו לאחר הקמת המדינה . דפוס הפעולה המקורי של אוניברסיטת האֵם השתנה בתקופת המחקר על יסוד מעורבותה ההולכת וגוברת של ממשלת ישראל בניהול המוסד . למרות זאת המשיכה האוניברסיטה העברית, ובמובנים מסוימים אף העצימה את פעילותה כמוקד מוסדי ורעיוני שבו התנהלו דיונים מעמיקים באופני הרציפות וההמשכיות של העם היהודי לנוכח החורבן והאבדן שפקדו אותו ועל יסוד הריבונות המדינית החדשה, ובחיפוש דרכים לביסוסה של תרבות יצירתית פעילה ומתמשכת . 5 אוניברסיטה היא מצרף של תאגידים שלא למטרות רווח המתמקדים במחקר, הוראה והכשרת מומחים במספר רב של פקולטות, חוגים, בתי ספר, מחלקות ומכונים שונים . בתפקידה החברתי הרחב האוניברסיטה היא גם מסגרת מוסדית של הסדרה ופיקוח על פעילותם של ׳אינטלקטואלים׳, שהם טיפוסים של אליטות ושל נושאי דגמים של סדר תרבותי וחברתי המקיימים דיאלוג קבוע ומתמשך, לעיתים קרובות של שיתוף פעולה ותמיכה ולעיתים של מחאה ומתח, עם קבוצות העילית השליטות ועם קבוצות עילית משניות רבות אחרות, תוך כדי חדירה למרכזיהן והשפעה על עיצובן . 6 דיון על המושג אוניברסיטת פזורה ראו : כהן, ההר והגבעה , עמ׳ 7 - 0 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא