|
עמוד:10
10 | על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הפרק השישי – ״על האגוצנטריות של מורים ומרצים ועל דרכים להתמודד איתה״ – דן בקושי של אדם בעל ידע דיסציפלינרי מסוים להבין את נקודת המבט של מי שאינו בעל ידע זה . קושי זה עלול לגרום לכך שההוראה של המורה לא תניב למידה משמעותית אצל תלמידיו . הפרק נכתב בעקבות מאמר של קרל ויימן ( 2007 Wieman, ) , המכנה את התופעה קללת הידע . בפרק זה מוצע לתלות את אי - היכולת של המורה לדעת ולהבין את נקודת המבט של תלמידיו במאפיין בסיסי של כל אדם – האגוצנטריות . מתוארים ומודגמים בו מרכיביה של האגוצנטריות ומועלות הצעות כיצד להתגבר עליה ולשפר את המשמעותיות של ההוראה והלמידה . השער השלישי – הוראה המכוונת ללמידה משמעותית הפרקים שבשער זה עוסקים בהיבטים שונים של ההוראה המכוונת ללמידה משמעותית . בפרק השביעי – ״המודל לשינוי תפיסתי של פוזנר ועמיתיו : ׳לא די בכך שהתלמידים יבינו את הנושא – הוא צריך גם להתקבל על דעתם׳״ – מוצג אחד המודלים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הוראה משמעותית של מושגים מדעיים – המודל של פוזנר ועמיתיו ( 1982 , . Posner et al ) . מודל זה מצטיין בפשטותו ומדגיש היבטים שלא תמיד מודגשים בהוראה, ומהווה בסיס לחלק מהטענות ומההצעות הדידקטיות שבפרקי ספר זה . בפרק השמיני – ״׳המשא ומתן הכיתתי' כשיטת הוראה קונסטרוקטיביסטית – מהי ולשם מה ? ״ מוצגת שיטת הוראה פרונטלית המכוונת ללמידה משמעותית . בפרק התשיעי – ״מפות מושגים ככלי ללמידה משמעותית והוראה משמעותית״ – מוצגת מפת המושגים ככלי ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותית, וכן מוצגות הדרכים שבהן אפשר להשתמש בכלי זה להגברת המשמעותיות של הלמידה וההוראה . בפרק העשירי – ״מוזיאון מדע כסביבה ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותית של מושגים מדעיים״ – מוצגות אפשרויות ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותית של מושגים מדעיים במוזיאוני מדע . השער הרביעי – היבטים פילוסופיים של למידת מושגים מדעיים שני הפרקים הכלולים בשער זה עוסקים בהיבטים מתחום הפילוסופיה של המדע הרלוונטיים ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותית של מושגים מדעיים .
|
|