|
|
עמוד:14
14 שָׁם מִלִּים נִשְׁתָּקוֹת קשייו העצומים של הקיום תובע מן הפרט להמשיך ולחיות את חייו . ביום 24 באוגוסט ,1945 חודש וחצי לאחר פרסום השיר "לישיבה של מטה", התפרסם בעיתון הארץ השיר "כי זה כבר בכי" ( ה : 75 ) . השיר עוסק בחוויית השבר והחורבן באירופה . מתוארת בו היקיצה מחלום החיים כתיקונם, חיים פסטורליים כמעט, אל מציאות ההרג והרצח . הדובר, שדבריו נמסרים בגוף ראשון רבים, ובעצמו הוא אחד מן הפגועים, מציע 5 נדמה, את הדרך הטובה ביותר בעיניו להתמודדות עם האובדן — הבכי . שאצ"ג ראה טעם שדבריו אלה יפלו על אוזני קהל רחב ככל האפשר, ועל כן פרסם את שירו זה, כמו גם את רוב השירים האחרים שיכוננו את 6 במוסף הספרות של עיתון הארץ הבלתי מפלגתי, ספרו רחובות הנהר , 7 את שיריו פרסם בהתמדה ( אמנם לא שהיה מקובל גם על חוגי השמאל . מדי שבוע ) ובכך חזר קולו ונשמע מעל במת העיתונות . אלא שלהבדיל מפרסומיו בטורו "מגילת הימים ההם" ( טז : 115 - 192 ) בעיתון דבר של שנות העשרים וממאמריו בעיתונים היידיים בווארשה, די וועלט ו דער מאמענט של שנות השלושים, נמנע עתה מלפרסם דברי פובליציסטיקה והסתפק בדברי שירה . אפשר לראות במעשה זה של אצ"ג "שיבה ( comeback ) ספרותית", כפי שהגדירו דן מירון, או חזרה מן הבידוד אל הקונסנזוס, אף שהקונסנזוס לא היה שלם, וגם למעשה הזה כמו גם לשירים עצמם נמצאו מתנגדים מימין 9 אלא את המקום שבו 8 אצ"ג, שלכאורה לא חיפש קונסנזוסומשמאל . מתקיים העימות והמרד, בחר בכל זאת לפרסם את שיריו בעיתון הארץ . על כן יש לייחס חשיבות רבה לבמה התקשורתית שבה בחר אצ"ג להציג את שיריו, במיוחד נוכח הבידוד שממנו סבל לפני המלחמה, עם פרסומו של 5 אף על פי שבשירים הראשונים שאצ"ג מפרסם עם תום המלחמה הוא מייחד לבכי תפקיד חשוב ככלי ביטוי, הרי שבשיריו המאוחרים יותר, ובמיוחד באלה שהופיעו לראשונה בספר רחובות הנהר , הוא מבכר להשתיק את הבכי ולנסות להשמיע קול אחר, למשל קול של תפילה או קול של זעם . 6 ספר השירים של אצ"ג, רחובות הנהר : ספר האיליות והכוח , שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת ,1951 ובו כונסו שירים שעוסקים בחורבן יהדות אירופה ושהתפרסמו ברובם בעיתון הארץ מאז יולי 1947 . 7 וחדל לפרסם בעיתונים המזוהים עם הימין . 8 מירון, תשס"ג, עמ' 150 - 154 . 9 כפי שמעידה עליו אלמנתו עליזה גרינברג בריאיון שנערך עמה ביום 2004 . 11 . 16 .
|
עמותת הילל בן חיים
|