|
|
עמוד:13
חוק חי : שיטור וריבונות תחת כיבוש | אילת מעוז 13 מידה לא מבוטלת של רשלנות : תיקים שנסגרו שלא בצדק, עדויות שלא נגבו וראיות שנעלמו או הושמדו כליל ( יש דין 2006 ; 2015 ) . כל אלה אינם יכולים אלא לעורר את החשד שתמיכת השלטון בפרויקט ההתנחלויות צובעת את אכיפת החוק בגוונים פוליטיים . חשד זה מתחדד לנוכח העובדה שכישלונה של המשטרה באכיפת החוק על יהודים מצויה ביחס הפוך להחמרה המתמשכת בעול השיטור המוטל על התושבים הפלסטינים : הסכמי אוסלו אמנם העבירו לרשות הפלסטינית את סמכויות השיטור הפלילי בקרב האוכלוסייה הכבושה, אולם סמכותה החוקית של משטרת ישראל לא צומצמה באופן רשמי ומפורש . עד היום מפנה מחוז ש״י את רוב מרצו לטיפול בעבירות פליליות של פלסטינים, למשל בתחום גניבות הרכב, ולהספקת מעטפת שירותים משפטית לצבא ולשירות הביטחון הכללי בחקירות ובגביית עדויות . במרחבי הסְפָר של ישראל המשטרה היא אחד הארגונים המסמנים את הגבול ומוחקים אותו במקומות שונים על פי האינטרסים בזמן מסוים, הופכים עבירות פליליות לסוגיות ביטחון ומשתמשים בסמכויותיהם בהיקף מתרחב ותופח . סיפורו של כוח השיטור בשטחים חושף מאבקים מתמשכים בין מנגנוני שליטה ומוסדות ובהם הצבא, המשטרה, מערכת המשפט, ארגוני זכויות אדם וקבוצות מתנחלים . תוצאותיהם של המאבקים משרטטות את קווי הגבול בין הלגיטימי והלא לגיטימי, בין אלימות חורגת ואלימות חוקית . התבוננות מקרוב מגלה כי היחסים בין המשטרה לבין הצבא נתונים במחלוקת מתמדת . לא תמיד ברור מיהם האנשים ומהם התחומים שבאחריותה של המשטרה ; האמצעים משתנים מפעם לפעם וחלוקת האחריות בין שני הגופים אינה ברורה . מעקב צמוד אחר מאבקי גבול אלה מאפשר לערער על מעמדם היציב של מושגים שגורים כמו ״שיטור״ או ״ריבונות״ ולבחון כיצד הם מקבלים משמעות מידי הגורמים העוסקים במימושם . במרכז הסיפור ניצבת טענתי בדבר כינון ריבונות באמצעות כישלון וסטייה, קרי באמצעות יצירה אקטיבית מתמשכת של אי-סדר הקורא לסדר תוך התערבות חותכת וגובלת של המדינה . כפי שיתחוור בהדרגה, המאבק על הריבונות והצורך לשוב ולהציגה מופיעים שוב ושוב כמסר המרכזי של דרמת אכיפת החוק בשטחים בכלל ועל המתנחלים בפרט . לפיכך יש מקום לשאול לא רק מה טיבו של הפתרון לכישלונה של אכיפת החוק בשטחים, אלא גם כיצד נוצרה הבעיה מלכתחילה . אני מפנה את המבט לאופן שבו הפך הסְפָר הקולוניאלי למרחב ״פרוע״ ו״בלתי נשלט״ . בה בעת אני מצביעה על התוצאות הממשיות, החומריות, במרחב החדש . אני עוסקת ביחסים שבין המדינה כריבון לבין המתנחלים כריבונים בזעיר אנפין המתגלים בבהירות דרך פריזמת אכיפת החוק, ושואלת מה קורה לריבונות כאשר היכולת לפעול באופן המשוחרר מהחוק אינה עוד בסמכותה של המדינה בלבד,
|
|