|
|
עמוד:11
חוק חי : שיטור וריבונות תחת כיבוש | אילת מעוז 11 פרטית״ ו"אחריות אישית״ ולמלא את התפקידים שבעבר היו באחריותה של המדינה . מדינות בנות זמננו מאצילות סמכויות על אזרחים ועל חברות פרטיות גם בתחום הביטחון והשיטור ומאפשרות להם לפעול בתחומים של עמימות חוקית . בתנאים אלה צומחים עד מהרה "ריבונים בזעיר אנפין״ ( petty sovereigns ) , הפועלים פחות או יותר סמוך לחוק, פחות או יותר מתוקפו ופחות או יותר בפיקוח ציבורי, בהתאם לצרכים משתנים של הממשל . בתנאים אלה השימוש בחוק הוא אינטרסנטי וטקטי, והפנייה אליו מיועדת על פי רוב להשרות לגיטימציה בדיעבד ( 2004 Butler ) . הדמיון בין השוטר לבין המתיישב בסְפָר הקולוניאלי הוא רק אחד מן ההבדלים בשורה ארוכה של הבדלים ההולכים ומיטשטשים וכמעט נעלמים : ההבדל בין הפרטי לציבורי, בין הפשע לחוק, בין הלגיטימי והלא לגיטימי, בין הלא מורשה לבין המקובל . בסְפָר מתברר שכדי לייסד ריבונות בפועל , כדי להפוך חזון של מדינה למציאות ממשית, נדרשת מידה פחותה של כוח אחדותי הפועל כמקשה אחת ונדרשים גופים וסוכנויות רבים, שכל אחד מהם נושא סמכות מדינתית כלשהי ופועל באופן אוטונומי למחצה . הסְפָר הוא אתר של התפשטות מתמדת ללא סייג אל עוד תלם ואל עוד כברת אדמה ; כל גדר ממשית ומטפורית בו היא רק מכשול זמני שיש להסיר במהירות מהדרך או לעקוף . הסְפָר מטשטש את היחסים בין החוקי והלא חוקי משום שהוא נבנה כ"פתוח״, מרחב שטרם הוכל רשמית בתוך גבולותיה הרשמיים של המדינה ושחוקיה טרם הוחלו עליו . מתנהלים בתוכו יחסים רבים של חיקוי וגזל, של הסתתרות טקטית ושל עמעום משפטי מכוון . כיצד מושתת סדר במצב פורע סדר ? מה מתרחש כאשר עצם השאיפה לכונן ריבונות מערערת על זהותו האחדותית של הריבון ? מהו היחס בין הפרקטיקה הממשית המייצרת מרחבים, זהויות ומעשים בני כלאיים לבין הפנטזיה בדבר סדר יציב, בדבר הבחנה ברורה בין ״אנחנו״ ו"הם״, בין פְּנים וחוץ ובין חוק והיעדרו ? אלה הן השאלות המרכזיות שעליהן ספר זה מבקש לענות . הוא מתבונן במבט קרוב במעשיה של משטרת ישראל בגדה המערבית ובוחן את יחסיה המשתנים עם העם הכבוש, עם העם הכובש ועם הרשויות של מדינת ישראל ובראשן מערכת המשפט והצבא . הפרקים השונים מציעים גם כרוניקה של מנגנון, והם יחשפו את התנועה ההיסטורית בין אופנים שונים שבהם מיוצר סדר - ארגון המרחב, שליטה בזהות, אחיזה בחוק והכרזה על צורך בהול בביטחון . בה בעת מבקש הספר לגלות את המתח המתמשך בין המעשה הריבוני הממשי פורע הסדר לבין הדמיון הקורא לסדר . מתח זה יתגלה ככוח יצרני, רגשי ויעיל, שהוא חלק בלתי נפרד ממציאות החיים בישראל בעת הזאת .
|
|