מבוא

עמוד:8

מבוא 8 האלימות הנוכחת במעשה השיטור היא אלימות העבר, תזכורת למלחמה שקרעה את רצף ההיסטוריה ויצרה סמכות משפטית באבחה אחת ; היא אלימות ההווה, האלימות המאבטחת את הסדר המשפטי שהוקם, ומשום כך היא גם אלימות צבורה, המייצבת את יחסי הכוחות ההיסטוריים והחברתיים שהחוק מכיל ועוטף ; אלימות זו צופה פני עתיד, אלימות מונעת ומאיימת ; לבסוף, זוהי אלימות כהופעה, כאן ועכשיו, של נוכחות מוחלטת . ולטר בנימין כינה את המשטרה המודרנית "רוח רפאים", ״נוכחות שבשום מקום לא ניתן לשים עליה את האצבע, אך שאין מקום שהיא אינה נמצאת בו״ ( שם, 35 ) . כמו רוח רפאים, המשטרה היא גוף פיקוח קבוע, ותפקידה לוודא ששום עבריין לא יחמוק מעונש ושום מעשה לא ייעלם מן העין . המשטרה מפעילה מודיעים גם במקומות שהיא אינה נוכחת בהם או מתקינה מצלמות ואמצעי מעקב . כשהיא מופיעה, היא עולה מן האוב כמו רוח, במופע העלול להיות קטלני ואף תיאטרלי . המשטרה מגלמת את רוח החוק, את אותה נוכחות שקופה שאינה מופיעה בו ממש ואינה כתובה על פניו, ואף על פי כן היא שייכת אליו והכרחית לקיומו . בלעדיה החוק נותר אות מתה, ללא עקרון פרשנות שיאפשר לו להתממש בעולם . השפה העברית אינה משאירה מקום לספק כי המשטרה היא הכוח שעליו ניצב ועומד המשטר . הסמכויות המוקנות לה, ובראשן הסמכות הנרחבת לשיקול הדעת, משמען שהמשטרה לא רק אוכפת בקפדנות את החוק, אלא שבה ומבחינה בכל רגע בין חוקי ובלתי חוקי, בין המוּרְשֶׁה ( גם לפנים משורת הדין ) לבין הבלתי נסבל . פעילותה של המשטרה, גם במופעיה השגרתיים, מורכבת משורה של ״רגעים מיסטיים״ שבהם החוק והכוח עולים בקנה אחד ( דרידה 2006 ) , רגעים שבהם החוק אינו אלא ההכרעה על החוק ברגע מסוים וביחס לאדם או לקבוצה מסוימים, המגובה באיום מובלע או מפורש . במילים אחרות, המשטרה היא נושאת ממשית וסמלית של ריבונות, ריבונות כיחס המעגלי של החוק לעצמו, כסיבה ותוצאה . ספר זה עוסק במשטרה כתופעה ריבונית באתר אחד . הוא מתבונן בכוח המשטרה שהוקם מתוקף הממשל הצבאי בגדה המערבית ופועל שם זה חמישים שנה . לכאורה מדובר באתר אנומלי ממש, שכן ככל הרשויות הישראליות הפועלות בשטחים, המשטרה היא באת כוחו של הריבון הצבאי ואינה אוחזת בכוח השקול לזה שמוקנה לה בתוך גבולות ,1948 מה שניתן לכנות "ישראל גופה" . למעשה, כפי שאטען בהרחבה, התנאים הייחודיים של אזור הסְפָר חושפים באופן מובהק מאפיינים של המשטר הישראלי המתקיימים בכל המרחב, בעיקר את דרך פעולתה של ריבונות אקסקלוסיבית הפועלת על פי עקרון הגזע ( מוגזעת ) כפרויקט שלא הושלם, המצוי בכינון מתמשך או ״בעבודה״ . הרהור קצר על מציאות הכיבוש בשטחים מעלה כי מנקודת המבט של הנתין

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר