|
|
עמוד:12
אחת האג'נדות הפלסטיניות אומצה על ידי פרופ' שלמה זנד בספרו מתי ואיך הומצא העם היהודי ( רסלינג, 2008 ) . הספר יצא לאור בעברית ותורגם ל ‑ 15 שפות . התזה של הספר מבוססת על שתי הנחות יסוד : א . הרומאים לא ניהלו מדיניות הגליה והעם היהודי לא הוגלה מארצו . התנועה הציונית המציאה את "מיתוס הגלות" . היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי ‑ מוסלמי ( 640 ‑ 1099 ) כי לא רצו לשלם את מס הכופרים . הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם . ב . אין עם יהודי . הרעיון לקיומו של עם יהודי הוא המצאה של התנועה הציונית . היהודים החיים כיום אינם צאצאי היהודים הקדמונים אלא צאצאי מתייהדים וגֵרים מהתקופה העתיקה, כאשר היהדות זכתה להשפעה . בימי הביניים נוספו מתייהדים . היהודים האשכנזים הם צאצאי כוזרים, היהודים הספרדים הם צאצאי שבט ברברי מצפון אפריקה והיהודים התימנים הם צאצאי ממלכת חיימר של תימנים שהתייהדו . מטרת ספר זה היוצא לאור בשני כרכים היא להביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני ‑ דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל מהכיבוש הערבי ועד הקמת מדינת ישראל, כדי להפריך את התזה שהערבים הם תושביה הוותיקים של הארץ . מטרת הספר להוכיח שרוב ערביי פלשתינה ( המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית ) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ בחלקם בעידוד השלטון המקומי מארצות ערב והאסלאם בטפטוף אטי . משלהי המאה ה ‑ 19 ועד מלחמת העולם הראשונה הפך הטפטוף לגלי הגירה של מהגרי עבודה בעקבות הפיתוח הכלכלי של הארץ על ידי התנועה הציונית, וארגונים נוצריים, שיצרו אפשרויות תעסוקה, רמת שכר ואיכות חיים שעלו בהרבה על אלה שבארצות ערב והאסלאם . הפרק הראשון דן בתקופת הכיבוש הערבי ‑ מוסלמי של הארץ ומביא מחקרים הקובעים שערב הכיבוש היתה האוכלוסייה נוצרית ברובה עם מיעוט יהודי ושומרוני, ושלא היתה התיישבות משמעותית של ערבים בעקבות הכיבוש . הארץ לא היתה ערבית . בתקופה זו היתה ירידה משמעותית במספר התושבים ובמספר היישובים בשל מדיניות ההזנחה של השליטים המוסלמים, שגרמה לאובדן הביטחון ולהידרדרות של המצב הכלכלי . הפרק השני דן בתקופה הצלבנית ומביא מחקרים הקובעים שהנוצרים היו עדיין הקבוצה הגדולה ביותר, אם כי היתה עלייה מסוימת במספר המוסלמים בשל אסלאמיזציה והגירה בתקופה האיובית . 12 מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל
|
|