|
|
עמוד:12
12 סוחרי המהירות היה בעת ובעונה אחת יקר ערך ומסוכן כל כך לשווקים הפיננסיים, איך הצליח הבחור הרוסי שעבד בגולדמן בסך הכול שנתיים להניח עליו את ידיו ? בשלב כלשהו הלכתי לחפש מישהו שיוכל לענות על השאלות האלה . המחקר שלי הסתיים בחדר הצופה אל אתר מרכז הסחר העולמי, בליברטי פלאזה 1 . בחדר הזה נאסף צבא קטן של אנשים שהיו מצויים להפליא בפרטים . הם התקבצו מכל פינה של וול – סטריט : מהבנקים הגדולים, מהבורסות המרכזיות ומחברות מסחר בתדירות גבוהה . רבים מהם עזבו עבודות שהרוויחו בהן משכורות עתק כדי להכריז מלחמה על וול – סטריט, מהלך שפירושו היה, בין היתר, לתקוף את אותה הבעיה ממש שגולדמן שכר את המתכנת הרוסי כדי ליצור . בדרך הם נעשו מומחים לשאלות שחיפשתי עליהן תשובות, לצד שאלות אחרות שלא העליתי על דעתי לשאול . ואלה, כך התברר, היו מעניינות לאין ערוך משציפיתי . כשיצאתי לדרך, לא היה לי עניין מיוחד בשוק ההון - אם כי, כמו רובנו, אני נהנה לצפות בו נוסק ומתרסק . כשהוא התרסק ב— 19 באוקטובר 1987 , הסתובבתי במקרה בקומה ה— 40 של בניין המשרדים ניו יורק פלאזה ,1 במחלקת המסחר והמכירות של המעסיק שלי אז סלומון בְּרָדֵ'רס . זה היה מעניין . אם מישהו נזקק אי פעם להוכחה שלאנשי וול – סטריט אין מושג מה עומד לקרות בוול – סטריט, הוא יכול היה למצוא אותה שם . רגע אחד הכול בסדר ; רגע לאחר מכן הערך של כל שוק ההון האמריקאי צונח ב— 61 . 22 אחוז, ואף אחד לא יודע למה . בזמן ההתמוטטות, כדי להתחמק מההוראות הרבות של הלקוחות למכור את המניות שלהם, היו ברוקרים שפשוט סירבו לקבל שיחות . זו לא היתה הפעם הראשונה שאנשי וול – סטריט מעלו באמון שנתנו בהם, אבל הפעם הרשויות הגיבו ושינו את החוקים : הן הקלו על מחשבים לעשות את העבודה שעד כה עשו האנשים
|
|