מבוא

עמוד:9

9מבוא . יש ללמוד "הדריאנוסטריאנוס" ( , ושמו הרשמי היה 117 - 531שם הקיסר הקודם טריאנוס ) רי, התחבטות שחוזרתמכאן שבאמת הייתה התחבטות מה שוויו של המנה הצורי ההיסטו יה ולפרש שהדיון הוא עקרוני ולאובדורות נוספים ועד לימינו . אפשר גם לבתר את הסוג , אבל כפשוטו הדיון הוא על פדיון הבן, ובמיוחד המימרה האחרונה היאןבדווקא על פדיון ה בעץ ישראל . היא מופיעה בבבלי, וכל החכמים הנזכרים בה הם מארץ ישראל . המטרמא ון הילך מן הסתם גם בבבל ) או בעיקר בבבל ( , לא כן המטבע האחרון שהוא מטבעהראש על רקע האינפלציה שהתחוללה במאהרבאימפריאלי רומי . השימוש במטבע קדום יחסית מוס יטרי ולכן השתמשו במטבעות ישנים . להערכתנו נהשלישית ; המטבעות איבדו את ערכם המו כוכבא, והאיסור על שימוש במטבעות הכסף שטבע, מרד ברניתן אף להניח שלאחר דיכוי נדרש היה מטבע חילופי מכסף או מזהב, ומטבע הדריאני מילא את התפקיד . ווגיה בבבלי שם ) נ ע"א ( מובא סיפור מעשה על רב אשי ששלח את פדיון בכורסהבסוף היהודי, בציבורוהתווכח על מחירו . אם כן אין סיבה להניח שהמצווה לא נשמרה במידה רבה ישראלית ( , וכמובן עוסקים בחכמים . - אם כי רוב הסיפורים לכך הם מבבל ) עם השראה ארץ . ניכר 7 הי התקופה הביזנטית מופיע שטר פדיון בכורותלשבספרות ההלכתית מארץ ישראל מ מהו ערכם של חמישה מנה צורי . כן ניכרת בו אותה התחבטותששהשטר הוא רֵאלי, בכור בהמה טמאה ה, את בכור החמור יש לפדות בשה או לערוף את החמור . חז"ל העדיפו אתבתורכאמור זו, כל המסכת עוסקת בפדיון . הפתרון שלהפתרון הראשון ) פ"א מ"ז ( . מעבר להעדפה פורמלית ה מההלכה כפי שהיא מתבטאת במשנה . האם גם בפועל חעריפה מופיע ונזכר בקצרה אבל נד ם שקשה להבין למה יעדיף אדם לערוף חמור יקר ולקבורן, משונדחה פתרון זה ? מסתבר שכ הבהמות, וודאיאותו ולא לתת שה שהוא זול יותר . אמנם ייתכן שאיננו יודעים את מחירי צריך להעניק לכוהן, בן כמהששייתכן שיש לאדם חשבונות נסתרים . אין פרטים על טיב השה תר לגזוז אותו לפני נתינתו כפדיון ? ( . האם מוהוא, מה צריך להיות מצבו ומה דין הצמר שלו ) על קר, והדבר חשוד . התורה דיברה על חמור, וגם חז"ל מדברים 8 כל הנושא אינו נדון במפורש אין ספק שחמור חמור . האם המצווה חלה גם על בהמות אחרות או שמא החמור הוא דוגמה ? שוואה לשקל הקודש שהוא מטבעשייפא, כלומר שאיננו תקני אלא משומש ומשויף ולכן ערכו פחות, בה כסף צורי . הגניזה . ומןה ופאיריח ; ל . שטרות דומים שרדו מ - ליות, הלכות ארץ ישראל, עמ' טומרג 7 יולד חמור והנולד חמור", אבל אפשר היה לפרש שהחמור כאן, "הבמשנה פ"א מ"ב מדובר על חמור 8 הוא דוגמה והכוונה ששניהם ) הוולד והמוליד ( מאותו מין .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא