|
|
עמוד:14
14 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית בחושים . במקביל, אגדיר את המונח "מסומל" כַּמשמעות המוענקת למסמל . היחס בין המסמל למסומל אינו קבוע . יעקובסון ( 1960 Jakobson ) , שהיה ממשיכיו של דה-סוסיר, הראה כיצד הקולט שדר לשוני קולט למעשה לא רק משמעות אחת, אלא צרור משמעויות . הבלשן ליץ' ( 1974 Leech ) פיתח סכמה זו תוך כדי מתן פירוט של המשתנים שמשפיעים על תובנת הסמל : משמעות דנוטטיבית — משמעות מילונית של המילה . משמעות קונוטטיבית — בצד המשמעות הקבועה של הסימן היא כוללת גם משמעויות שיסודן בהקשר של נסיבות חיים, כגון : נשר כמסמן עוצמה או משמעויות הקשורות בדרכים אלטרנטיביות שבאמצעותן אפשר להעביר את אותו המסר, לדוגמא : שימוש במילים נרדפות כגון : פסולת, אשפה או טינופת . בחירה במילה המסוימת מתוך כלל המילים הנרדפות קשורה בנסיבות חברתיות, ויכולה, אפוא, לרמוז על הנסיבות החברתיות עצמן . בחירת הסימן המסוים יכולה גם להעביר יחס שלילי או חיובי באמצעות הקונוטציות של השדר, כגון : בחירה בכינוי "כושי", שהיא בעלת קונוטציה שלילית, לעומת הכינוי "כהה-עור", שהוא מושג ניטרלי . במסורות תרבותיות קיימים קשרים אסוציאטיביים בין מילים . לדוגמא, כאשר אדם אומר : "כלה נאה", השומע, אפילו שלא במודע, יכול לקשור מילים אלו לביטוי "כלה נאה וחסודה" . משמעות מדגישה — ממקדת את המסומן באמצעות הדגשה של יחידות השדר, לדוגמא : ביתי לעומת הבית שלי . כאמור, כדי להבין את טווח המשמעות הקונוטטיבית של סמלים ולעמוד על תפקידם בתרבות, יש להבין את הזיקה בין חוויות היומיום לסמלים . טרנר ( 1967 Turner ) דן בקשר שבין הצבעים הנלווים לתופעות טבעיות לבין המשמעות הסמלית הקונוטטיבית של צבעים אלה . לדוגמא : צבע לבן קשור בזרע הגבר, כמו גם בחלב אם . צבע אדום קשור בדם האם, דהיינו : בהמשכיות הקבוצה . אולם צבע אדום קשור גם במלחמה, בנקמה ובחוסר המשכיות של הקבוצה . צבע שחור קשור בצוֹאה ובמוות, אבל גם בענני גשם, בפוריות, באדמה ובסולידריות בין קבוצות . קיים קשר בין החוויה היומיומית הקשורה בצבעים לבין המשמעות הסמלית הקונוטטיבית שהם מקבלים . אפשר גם לראות שסמלים מאגדים בתוכם טווח משמעויות רחב ואפילו
|
|