|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 140 | ועדת חקירה פרלמנטרית כמנגנון פיקוח על הרשות המבצעת הוועדות, שיאפשרו מיצוי של הסמכויות הקיימות וישפרו את יכולת החקירה שלהן ואת האפקטיביות של תוצרי החקירה . לפיכך אנו ממליצות : ( 1 ) ועדות חקירה ימונו לצורך בחינת נושאים שאינם נתונים במחלוקת פוליטית בין- מפלגתית ; ( 2 ) הדיונים בוועדות יתנהלו במתכונת שונה מזו של ועדת כנסת רגילה על מנת לייחדם, למשל במתכונת של שימוע . דיונים במתכונת זו יאפשרו לוועדה לברר בצורה יסודית ומעמיקה את הסוגיה שלשמה מונתה, באמצעות תשאול מסודר ובעל כללים ברורים וידועים מראש של המוזמנים ; ( 3 ) ייאכפו הסנקציות על גורמים ברשות המבצעת שהוזמנו לדיון ולא התייצבו ; ( 4 ) יינתן לוועדות החקירה סיוע מקצועי צמוד ותיערך הכנה מדוקדקת לדיונים ; ( 5 ) יופחת הרוב הנדרש להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית כדי שגם האופוזיציה תוכל להקימה, דבר שישפר את הפיקוח של הכנסת על הממשלה ; ( 6 ) ימונה לוועדות יושב ראש שיוכל להקדיש את רוב זמנו לוועדת החקירה ; ( 7 ) זהות המוזמנים להופיע לפני הוועדה תיקבע בידי הוועדה בלבד, בלי שלגורמים ברשות המבצעת תהיה זכות להטיל וטו על הופעתם ולשלוח אחרים במקומם ; ( 8 ) ייקבע קוורום לישיבות הוועדה ולהצבעה בה וייקבעו תנאים להפסקת פעילותה במקרה של חוסר תפקוד ; ( 9 ) לא ימונו ועדות חקירה במושב האחרון של הכנסת ותוטל חובה ברורה על הגשת דוח סופי של הוועדה ( או דוח ביניים במקרה של התפזרות הכנסת ) ; ( 10 ) ייקבע תאריך יעד להגשת דוח הוועדה ויוקם מנגנון מעקב אחר המלצותיה, שידווח על כך בוועדת הכנסת הקבועה הרלוונטית לנושא או במליאת הכנסת . לסיכום, נדגיש כי הכנסת רשאית וצריכה לבחון באופן יסודי נושאים בעלי עניין וחשיבות לציבור, משום שאחת מתכליות פעולתה כגוף המייצג את הריבון היא הגנה על האינטרס הציבורי . עם זאת, הכנסת צריכה לנקוט משנה זהירות בבואה להעניק סמכויות לוועדת חקירה פרלמנטרית, מאחר שאלו עלולות להפוך את חבריה, המתמנים על פי זיקה פוליטית, גם לחוקרים ולשופטים . השינויים המוצעים במסמך זה, שרובם ככולם הם כאמור בעלי אופי פרוצדורלי, והם כרוכים במיצוי הסמכויות הקיימות ולאו דווקא בהרחבתן, יכולים לסייע בהפיכת הוועדה למוסד אפקטיבי יותר, יוקרתי יותר ובעל תרומה אמיתית לפיקוח הכנסת על הממשלה ולקידום האינטרס הציבורי .
|
|