|
|
עמוד:9
9 מרחב בחירה רחב מאוד בעניין נושא החקירה, ועליהם לנהוג בשיקול דעת בקבלת ההחלטה על הקמת ועדת חקירה . בעיקר, על חברי הכנסת להימנע מלעשות בכלי זה שימוש פוליטי בוטה, שכן הדבר עלול לפגוע ביוקרתו של המוסד ולהטיל ספק במהימנות חברי הכנסת ביושבם כחברי ועדת חקירה . יתר על כן, על הכנסת להימנע מחדירה לתחומן של רשויות אחרות האמונות על ביקורת ועל אכיפת החוק, ולכן להימנע מלחקור נושא שכבר נמצא בהליך בדיקה או חקירה ברשויות אלו . באשר לסמכויות של ועדות החקירה הפרלמנטריות, מדי פעם עולה יוזמה להרחיב את סמכויותיהן כך שיינתנו להן סמכויות מעין-שיפוטיות הכוללות סמכות לזמן עדים ולהטיל סנקציות על גורמים אזרחיים ופרטיים . עניין זה צריך להיבחן לאור אופייה המיוחד של הוועדה . לדעתנו, במצב הקיים אין להרחיב את סמכויות ועדת החקירה . חברי הכנסת אינם, ולא צריכים להיות, חוקרים, שופטים ומוציאים לפועל . חברי הכנסת משרתים נאמנה את שולחיהם כאשר הם מפנים זרקור באמצעות ועדת חקירה פרלמנטרית לסוגיה מסוימת, מעלים אותה לסדר היום, ובאמצעות חקירה הוגנת, אחראית ומקצועית מתווים פתרונות מערכתיים לפתרון הבעיה ומוודאים כי המלצותיהם מומשו . מבט השוואתי מגלה שוועדות חקירה פרלמנטריות בעולם נעות על ציר שבקוטב האחד שלו נמצאות ועדות חקירה שסמכויותיהן, אופן פעולתן והרכבן דומים ( ולפעמים אף זהים ) לאלו של ועדות קבועות של הפרלמנט ; בקוטב השני נמצאות ועדות חקירה שהן מעין-שיפוטיות, ובדגם זה הסמכויות הנתונות לוועדה והסנקציות שהיא יכולה להפעיל רחבות יותר ; ובתווך – ועדות חקירה פרלמנטריות שהן מעין ועדות פרלמנט בתוספת סמכויות מסוימות . במשטרים נשיאותיים הנטייה היא יותר לדגם המעין-שיפוטי, אם כי דגם זה נהוג גם בכמה דמוקרטיות פרלמנטריות . בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות, כמו בישראל, אומץ הדגם הבריטי של ועדת חקירה, שסמכויותיה הן כשל ועדה קבועה של הפרלמנט . מסקנות המחקר הן שהבעיה העיקרית של ועדות חקירה פרלמנטריות של הכנסת היא אי- מיצוי של הסמכויות והכלים העומדים לרשותן . לדעתנו, המזור לחיזוק המוסד אינו טמון ביוזמות להרחבת סמכויותיהן באופן שיערער את האיזון בין הרשויות ויהפוך את חברי הכנסת לחוקרים, תובעים ושופטים חורצי דין בעת ובעונה אחת, אלא בקידום שינויים פרוצדורליים בדרכי העבודה של תקציר
|
|