|
|
עמוד:41
גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 41 השכפ”צים האישיים, פריט שאיפיין את מלחמת ההתשה, באדיבות ארכיון צה”ל להפסקת - אש, למרות שבמקביל, סוללות ה - SA - 3 ונוכחות הטייסות, דחקו את חיל - האוויר הישראלי מזרחה, בשל אובדן מטוסים . תעוזת הסובייטים עלתה עד אותו יום, ביולי 70 ’, כאשר מדרום לעיר סואץ התחולל קרב אווירי שבו הפילו טייסי חיל - האוויר הישראלי חמישה מטוסי מיג 21 המוטסים בידי טייסים רוסיים . הישג משמעותי שלא מנע אקורד סיום צורב למלחמה עם אובדנם של מספר מטוסי פנטום חדישים בפגיעות של טילי הסוללות הסובייטיות – “הטיל כופף את כנף המטוס” אמר אז האלוף עייזר וייצמן . רמת הלהבות והחיכוך מחד גיסא והתערבות המעצמות מאידך גיסא, דחקו את הצדדים להגיע להפסקת אש . הביקורת לא סתרה את ההישג – ניצחון היינו עדים לדברי ביקורת על ניהול מלחמת ההתשה על - ידי ההנהגות המדיניות והצבאית של ישראל . רוב הטיעונים לא היו מוצדקים . הקטרוגים והטענה כאילו ניתן היה למנוע את המלחמה, וכי “עיוורון מדיני” גרם לכך, לא עומדים במבחן המציאות – מלחמת ההתשה נכפתה על ישראל המצרים לא פתחו במלחמת 37', כל עוד לא הייתה להם אופציה לתקוף את ישראל בעומקה ובכלל זה את בסיסי חיל - האוויר מדרום לעיר סואץ התחולל קרב אווירי שבו הפילו טייסי חיל - האוויר הישראלי חמישה מטוסי מיג 21 המוטסים בידי טייסים רוסיים ישראל היא שניצחה במלחמה זו - מלחמת ההתשה . אמנם לא בנוק - אאוט כמו במלחמה שקדמה לה, אך בהשגת המטרה הריאלית - הפסקת האש כמלחמת “אין ברירה” . זאת ואף זאת, ישראל הביעה נכונות לסגת מחצי האי סיני תמורת חוזה שלום בעוד המצרים סרבו לנהל איתה משא ומתן ישיר, קל וחומר שסרבו להכיר בה ולחתום עימה על חוזה שלום בר - קיימא . מצרים גם דרשה מישראל לקלוט לתוכה את הפליטים ולחזור לקווי הרביעי ביוני 76’ . הנסיבות המתוארות לעיל מלמדות כי לישראל לא היה סיכוי ודרך למנוע את מלחמת ההתשה, אלא, למצוא דרך להגיע להפסקת אש . יתרה מזאת, אילו הייתה מסכימה על ויתורים מופלגים באותה גלעדים מאולתרים לחללי ההתשה, באדיבות ארכיון צה”ל עת, כחלק מהפסקת האש שהושגה, היו אלה מתפרשים ככניעה לצד המצרי המובס ( ולא בפעם הראשונה ) שהעמיד מנגד דרישות הזויות וזאת בלשון המעטה . יותר מכך, בישראל לא שללו את הרעיון אותו העלה משה דיין, שר הביטחון, לסגת מקו התעלה ולאפשר למצרים להפעילה מחדש עם חופש שיט מלא . המצרים, כדרכם, שללו גם את הרעיון הזה מכל וכל . זה המקום להדגיש שהיו בהנהגה הצבאית הישראלית כאלה ( האלוף ישראל “טליק” טל ואחרים ) , שהבינו כי הגנה קבועה וקשוחה, המושתתת על מעוזים קבועים ומבודדים לאורך התעלה יוצרת נקודת תורפה קריטית למלחמה . אלה הציעו במקומה “הגנה ניידת”, עם כוחות שריון במרחק מסוים מהתעלה שישכילו לממש את יתרונו המוכח של צה”ל במלחמת תנועה ותמרון . מהפך מבצעי אשר כזה לא מומש . אילו כן היה קורם עור וגידים באותה עת, קרוב לוודאי שתוצאות מלחמת ההתשה ופתיחת מלחמת יום הכיפורים היו שונות לחלוטין . בצד הישראלי, הן המדיני והן הצבאי, הראו גמישות מחשבתית ובחנו רעיונות, בעוד הצד המצרי הפגין קו נוקשה מאוד וחסר כל היתכנות . בכל מקרה, ישראל היא שניצחה במלחמה זו – מלחמת ההתשה . אמנם לא בנוק - אאוט כמו במלחמה שקדמה לה, אך בהשגת המטרה הריאלית – הפסקת האש . מסקנה זו אינה סותרת את ההנחה, שמימוש התקפות עומק “אסטרטגיות” בעומק מצריים ושינוי הדוקטרינה הישראלית בסיני, מקו הגנה קבוע של מעוזים מבודדים ל”הגנה ניידת” מבעוד מועד, היו מכתיבים פרקים שונים בעליל בהיסטוריה של אזורנו . עוד על מלחמת ההתשה
|
|