ראיון עם דני יתום

עמוד:8

8 ( חלק שני ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 מאוד הפריע . יום אחד ישבנו אצל ראש הממשלה נתניהו . מבקשים לאשר מבצע של אמ"ן . מציגים את המבצע ואני רואה שבעצם, אמ"ן הולך לעשות שימוש באחד האמצעים היותר דומיננטיים והיותר חשובים של אנשי המבצעים של המוסד . כתוצאה מכך הם עלולים לעשות תקלות שישפיעו על אחד המרכיבים העיקריים של יכולות המוסד בעבודה המבצעית . קמתי והתנגדתי וההתנגדות שלי התקבלה . לדעתי עד היום לא פתרו את הבעיה הזו, ה"מגנא כרטא" מתה ועד היום יש כפילויות . התייחסתי לדבר הזה בתור דבר ראשון מכיוון שזה היה דבר טבעי בהמשך לדברים שנאמרו קודם . " "אין ספק שזה היה אחד הדברים שהביאו אותי לרצות להיות ראש המוסד מכיוון שהכרתי את המוסד היטב עוד מהתקופה שנחום אדמוני היה ראש המוסד . הייתי כבר אז מזכירו הצבאי של שר הביטחון בדרגת תת - אלוף וישבתי בפגישות של נחום עם רבין, ולאחר מכן ישבתי בפגישות של ראשי מוסד נוספים עם רבין ז"ל . כשהייתי ראש המטה המדיני - ביטחוני, ישבתי בפגישות בין ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק עם ראש המוסד . אגב, לא רק עם המוסד, אלא גם עם השב"כ והצבא, כל אותם גורמים ביטחוניים . " שני מסלולי צי"ח "כשאני מסתכל על הנושא הזה היום, המוסד גדל מאוד . אני מתרשם שהמוסד גדל מאוד למרות שהצי"חים ( ציון ידיעות חיוניות ) לא השתנו . . . הלחימה בטרור, בחו"ל בעיקר, תוך ליווי הטרור גם אל תוך הארץ, עם ויכוח הקיים בינינו לבין השב"כ . . . כשזה נוחת לחופי ישראל, מי ממשיך, מי לוקח את החבל, מי לוקח את המקל ? אם אני זוכר נכון, זו הייתה בעיה בין היתר ביני לעמי איילון, באחד הוויכוחים, כאשר הוא היה ראש השב"כ . וצי"ח נוסף הוא סיכול יכולות לא קונבנציונליות של מדינות עוינות, גם מדינות אויב המתכוונות לרכוש נשק בלתי קונבנציונלי . אלה שני מגדלי הצי"ח . בנוסף לזה יש גורמים נוספים . . . אז הושם פחות דגש על צבאות אויב . . . יכול להיות שיש כיום יותר צבא, צבא ברמה אסטרטגית . . . בעוד שגם אמ"ן עוסק בצבא ברמה אסטרטגית . מה שחשוב יותר מכל דבר אחר, זה לא רק לקבוע את גבולות הגזרה . הגבולות תמיד יישארו לא ברורים ולא מוגדרים, אלא לזרוק את הכול לאמבטיה אחת, כך שכל אחד מגורמי המודיעין יוכל להוציא מתוכה את החומר הנחוץ לו, בין אם זה חומר מודיעיני, בין אם זה מל"מ ( מודיעין לקראת מבצע / משימה ) ובין אם זה לצורכי הערכה . " "איך התפתח המוסד לדעתי, כפי שאני רואה את הדברים ? הוא התפתח בגודלו הפיזי, גם במספר המבנים וגודלם, זאת אומרת מספר המטרים הרבועים שאנשי מוסד יושבים בהם וגם במספר האנשים . הוא מונה היום אלפי אנשים . אני זוכר שבימינו היה ניסיון לקצץ ואכן קיצצנו את מספר האנשים . להערכתי הוא גדל במאפיינים הבאים : 1 . הטכנולוגיה ! אני לא יודע להגיד היום אם האנשים שעובדים בטכנולוגיה אכן מוציאים את ההישגים הרלוונטיים המתאימים . האם לא נכון יותר לעשות עוד יותר חיבורים עמוקים גם עם התעשיות הרלוונטיות וגם עם יחידות הטכנולוגיה של צה"ל ? לשב"כ יש יחידת טכנולוגיה משל עצמו וגם אותה צריך לחבר . 2 . מבצעים מיוחדים . נבנה שם גוף שבזמני לא היה וזה הגוף שמבצע מבצעים מיוחדים . 3 . שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים, גם "תבל" גדלה באופן משמעותי . 4 . המוסד אכן גדל והגביר את היכולות שלו . אם למשל בזמני התחלנו לגעת בקצה של סייבר התקפי, היום זה לדעתי גורם מאוד מאוד מפותח במוסד . " "ונחזור לתקופה שלי, מה שאנחנו עשינו, זה לשבץ , כמובן, בתוכנית עבודה את הצרכים החיוניים, את הצי"ח . את הצי"ח קיבלנו אז מאמ"ן ויחד עם זה היה חופש פעולה לראש המוסד לשנות את סדרי העדיפויות כאשר הוא מטיל את עיבוד הצי"ח על דני יתום מתאר הצלחה וכשלון באותו טון ענייני . . . "התמזל מזלי למלא תפקידים שאפשרו לי לראות את פעילות המוסד בארבע פרספקטיבות : כמזכיר צבאי של שר הביטחון, כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, כראש המטה המדיני - ביטחוני של ראש הממשלה, וכראש המוסד . " המשך מעמוד 7 אם למשל בזמני התחלנו לגעת בקצה של סייבר התקפי, היום זה לדעתי גורם מאוד מאוד מפותח במוסד

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר