|
|
עמוד:11
תקצירי המאמרים [ 11 ] המאמר מציג את גישתו של הרמב"ם לתפקיד המחבר בשלושה מחיבוריו : פירוש המשנה, משנה תורה ומורה הנבוכים . במסגרת המאמר ממופים מוקדים תמטיים, אמצעים רטוריים ופרקטיקות אשר אליהן נדרש הרמב"ם בכתביו . כמו כן נבחנים האופנים שבהם עיצב הרמב"ם את תפקיד המחבר ונדונה הרשות שהעניק לעצמו למלא תפקיד זה . המאמר אף מתחקה אחר המשאבים הלשוניים והמושגיים שעמדו לרשות הרמב"ם בבקשו ליטול את הסמכות לחבר את חיבוריו . נשים, גברים ואלוהים בסיפורי הבריאה מחלוקת תאולוגית בין מקורות התורה אריאל סרי-לוי שני סיפורי הבריאה שבתורה הם דוגמה נדירה לנכונותם של מלומדים שאינם חוקרי מקרא להכיר בקיומם של טקסטים שונים בתוך התורה המביעים תפיסות שונות . אולם סיפורים אלו הם רק קטעים קצרים בתוך מקורות ספרותיים ארוכים שלכל אחד מהם לכידות עלילתית ורעיונית . מאמר זה מיישם את השיטות והממצאים של חקר המקרא הביקורתי כדי לדון בשאלות פילוסופיות . הוא עוסק בשאלת מעמדה של האישה לעומת הגבר בסיפורי הבריאה ומרחיב את היריעה אל שני המקורות שסיפורים אלו משתייכים אליהם – המקור הכוהני ( P ) והמקור היהוויסטי ( J ) . המאמר דן בשאלות : מהו ייעודו של האדם ; מה מעמדו לעומת האל ; האם האדם דומה לאל ובאיזה אופן ; ובאיזה שלב נבראו הנשים ולשם מה ? שאלות אלו נדונות לפי כל אחד מהמקורות בפני עצמו – לא לפי פרקים בודדים מצד אחד ולא לפי "המקרא" או "ספר בראשית" מצד אחר, כי אם לפי שתי יצירות טקסטואליות מקיפות אך מובחנות, המביעות השקפות עולם שהתהלכו בעם ישראל בתקופת המקרא . מתברר שאף אחד מן המקורות אינו שוויוני יותר מן האחר ; כל אחד מהם מתמקד בהיבט מסוים של היחסים בין נשים לגברים, וכל אחד מהם מספר את סיפור יצירת הנשים והגברים מנקודת המבט התאולוגית המאפיינת אותו . בסיום, בעיון קצר בברכות הנישואים מודגם כיצד כל אחת מהתפיסות מצאה לה ביטוי גם ביהדות הבתר-מקראית .
|
|