|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 132 | עבירות ההסתה לגזענות ולאלימות עם התופעה בהקשרים של הסתה לאלימות והסתה לגזענות — המשפט הפלילי . נדון בהגדרות הקיימות של עבירות ההסתה ובהתאמתן להתמודדות עם מקרי הקיצון של תופעה חברתית זו . מהן עבירות הסתה ? עבירות הסתה הן עבירות ספציפיות העוסקות בתופעות של קריאה למעשי אלימות או של הפצת תוכן גזעני בנסיבות מסוימות . יש לציין שבניגוד ל שידול לא מדובר בקריאה לאחר לעבור עבירה ספציפית כלפי אדם מסוים, אלא מדובר באמירה כללית שאינה מופנית לאדם מסוים . בישראל עבירות ההסתה כוללות הסתה לגזענות, הסתה לאלימות והסתה לטרור . מטרת המחקר במחקר זה ביקשנו לסקור את המשפט הישראלי בתחום עבירות ההסתה ואת מדיניות האכיפה בפועל של התביעה . לאחר ניתוח משפט משווה וניתוח תאורטי של הרציונלים השונים של העבירות הרלוונטיות הגענו להמלצות באשר לחקיקה ולמדיניות התביעה ולבתי משפט . המחקר מתייחס גם להיבט המיוחד של הסתה ברשתות החברתיות ולשאלת הרלוונטיות של הדינים הקיימים להתמודדות הפלילית עם תופעה זו . ממצאי המחקר על פי ממצאינו והסקירה של המשפט המצוי בישראל, ישנם כמה קשיים במשפט הקיים . בראש וראשונה, הכלים החקיקתיים בידי התביעה אינם מיטביים . גם העבירה של הסתה לאלימות וגם זו של הסתה לגזענות לוקות בהגדרות אמורפיות מדי, שמשאירות טווח רחב של שיקול דעת לתביעה . מצד אחד, עבירת ההסתה לאלימות נשענת באופן בלעדי על שאלת "האפשרות הממשית" . עובדה זו והיישום שלה בידי התביעה ובתי המשפט חוטאים לעקרון החוקיות ועלולים לגרום לתוצאות בעייתיות, ולעיתים לאכיפת יתר . מצד שני, עבירת ההסתה לגזענות לוקה באי-ודאות משפטית חריפה, באשר לערכים המוגנים באמצעותה ובאשר ליסודותיה המהותיים . בית המשפט העליון לא הבהיר את הסוגיה למרות שורה של פסקי דין עקרוניים שניתנו בנושא, כולל פסק הדין
|
|