|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 132 | עבירות ההסתה לגזענות ולאלימות ה ס ת ה ל ג ז ע נ ו ת אנו גם מציעים להגדיר מחדש בחוק את האיסור על הסתה לגזענות כך שהוא יקיף שני סוגים של פרסומים : 441ב . ( א ) המפרסם תוכן גזעני מתוך מטרה להסית לגזענות — דינו מאסר חמש שנים ; ( ב ) המפרסם דבר שעל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שהוא יעורר מעשים המונעים משנאה גזעית — דינו מאסר חמש שנים ; ( ג ) לעניין ס"ק ( א ) צפיית התרחשות התוצאה כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמה . על ידי חלוקת העבירה לשתי קטגוריות ניתן ביטוי הולם לשני הערכים המוגנים : כבוד האדם של מי שמשתייכים לציבור שההתבטאות המסיתה לגזענות מכוונת נגדו, ומניעת מעשים המונעים משנאה גזעית, כמו אלימות או אפליה . מוצע גם להחיל בחוק הכתוב את הלכת הצפיות על סעיף קטן ( א ) ( הכולל יסוד נפשי של מטרה ) . ח ר י ג ה ד ת עוד אנו מציעים למחוק את ההוראה הקיימת של חריג הדת ולהחליפה בהנחיית מדיניות מתאימה . החריג מתפרש באופן רחב מדי על ידי רשויות התביעה . כך נוצר מצב דברים מעוות, שבו יש כמעט "רישיון להסית לגזענות" באמצעות פרסומים דתיים . באשר למדיניות שיש לגבש בשים לב לזכות החוקתית לחופש דת, הפתרון המידתי הוא הטלת חובה על המפרסם לנטרל כמיטב יכולתו סכנה בפרסום . נטרול כזה יתקיים, ככלל, כאשר הפרסום במהותו הוא בעליל מחקר גרידא, ומובהר בו בהבלטה ראויה שהדברים המובאים בו הם לעיון בלבד, תוך כדי הסתייגות חד-משמעית מפרשנות שלפיה בפרסום כרוכה השלכה התנהגותית בדמותם של מעשים שיש להם מניע גזעני .
|
|