|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 148 | השתתפות האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ואולם אלמלא נערכו הבחירות לכנסת ה- 22 ולכנסת ה- 23 דווקא אחרי השפל ההיסטורי של הבחירות באפריל ניתן היה לטעון, במידה רבה של צדק, שהציבור הערבי אינו ממהר לחזור לכנסת . לכל הפחות אפשר לומר כי מדובר ב"חזרה זהירה" . שיעור ההצבעה ביישובים הערביים בבחירות האחרונות היה גבוה רק במידה מעטה משיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה- 20 ( % 5 . 63 ) , כאשר הרשימה המשותפת הוקמה בפעם הראשונה . לתופעת ההשתתפות הנמוכה ( יחסית ) של האזרחים הערבים בבחירות יש לא מעט סיבות, והן זוכות לדיון מעמיק במחקר שלפנינו . הרלוונטיות של הדיון בהתנהגות הפוליטית של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת קמה ומתחדדת בעת הזו לא מעט בזכות צירוף של נסיבות . רצה הגורל ולראשונה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל נערכו שלוש מערכות בחירות בסמיכות זו לזו . להלכה מדובר בשלוש מערכות בחירות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה, אלא שלמעשה בתודעה הציבורית הבחירות לכנסת ה- ,23 שנערכו ב- 2 במרץ ,2020 והבחירות לכנסת ה- ,22 שנערכו ב- 17 בספטמבר ,2019 נתפסו כסיבובים חוזרים של הבחירות לכנסת ה- ,21 שנערכו ב- 9 באפריל 2019 . תחושה זו מתבססת לא רק על העובדה שמספר בעלי הזכות לבחור והרכבם הדמוגרפי נותר כמעט ללא שינוי, 2 אלא גם על הדמיון הרב מאוד של הנסיבות הפוליטיות והחברתית שבצילן נערכו שלוש מערכות הבחירות האלה, שכן המערכת הפוליטית בישראל הייתה מצויה בתקופת מעבר שהשתרעה על פני חודשים אחדים . לפיכך הדיון הציבורי בחברה הערבית בשאלת ההשתתפות בבחירות לכנסת ויעדי המאבק הפוליטי, אשר בדרך כלל היה מתנהל תקופה מוגדרת וקצרה יחסית לקראת בחירות הממשמשות לבוא, התנהל הפעם תקופה ממושכת יחסית ובתדירות גבוהה יותר מבעבר . תרמה לכך העובדה ששיעור ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות שנערכו באפריל ירד לשפל חסר תקדים . משום כך הדיון הציבורי בעצם השתתפותם של הערבים בבחירות ושילובם בפוליטיקה הישראלית היה ער יותר מבעבר . השנה החולפת הייתה אפוא "שנת בחירות" במלוא מובן המילה . 2 6,339,729 בבחירות לכנסת ה – 21 לעומת 6,395,360 בבחירות לכנסת ה – ,22 גידול של % 87 . 0 בלבד . נתוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה – 22 .
|
|