|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 137 | הוועדה לבחירת שופטים חשובים שעומדים בבסיס עבודת הרשות השופטת ומבטיחים את אמון הציבור בשופטים : עצמאות השופטים ואחריותיותם . קיומם של שני העקרונות האלה הוא תנאי הכרחי לתפקודה התקין של הרשות השופטת, אולם קיים ביניהם מתח טבעי . לוועדה לבחירת שופטים יתרון על פני שיטות אחרות למינוי שופטים בכך שהיא מאזנת בתוכה בין שני העקרונות האלה, וכך מביאה להגשמת שניהם . למנגנון המינויים הטוב הנוהג בישראל חשיבות מיוחדת על רקע הסדרים בעייתיים אחרים בישראל שאינם מבטיחים בצורה מספקת את מעמד השופטים . ראשית, בישראל אין שריון בחוקה של ההסדרים המבטיחים את מעמדם העצמאי של השופטים, כגון קביעותם בתפקיד, מועד פרישתם ודרכי מינוים והדחתם . זוהי בעיה חשובה במיוחד על רקע כוחן הרב של הרשות המבצעת והקואליציה בישראל, וכוחה המאזן החלש של הכנסת כגוף מפקח ומבקר . שנית, מבחינה מוסדית, הרשות השופטת איננה עצמאית משום שהאחריות האדמיניסטרטיבית לתפקודה מוטלת על שר המשפטים . במילים אחרות, באיזון בין עקרונות העצמאות והאחריותיות ניתן בישראל משקל רב לאחריותיותה המוסדית של הרשות השופטת, על חשבון עצמאותה . לכן יש הצדקה מיוחדת להבטיח את עצמאותם של השופטים . מחקרים מהעולם מהשנים האחרונות מראים שהדרך האפקטיבית ביותר לעשות זאת היא באמצעות הסדרה טובה של דרכי מינוים של השופטים ( וכן באמצעות הסדרה הקובעת רשימה סגורה של עילות מיוחדות להעברתם מהתפקיד, משום שערובות נגד הדחה הן אמצעי חשוב להבטחת עצמאות השפיטה ) . בשורה התחתונה, דגם מינוי השופטים בישראל באמצעות הוועדה לבחירת שופטים הוא מוצלח ומתאים לתנאים המיוחדים שבמסגרתם פועלת הרשות השופטת בישראל ( היעדר שריון מעמדה בחוקה והיעדר רשות שיפוטית עצמאית מבחינה מינהלית ) . לכן אין לקבל את הטענות שעולות מפעם לפעם בשיח הציבורי שלפיהן יש לתקן את השיטה הזו . טענות אלה נשמעו ביתר שאת בתחילת 2019 בעקבות החשדות שנקשרו בשמו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, שעלה מהם חשש ששיקולים פסולים היו מעורבים במינוי שופטים ובקידומם . אומנם יש פרטים בשיטת מינוי השופטים שמן הראוי לתקנם, כמפורט במחקר זה ( לדוגמה הצורך במחויבות עמוקה יותר לעקרון
|
|