|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 125 : אמצעי ביטחון וענישה קולקטיבית נתונים להטיה הנובעת מעמדות מוקדמות בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני . ייבחנו שלושה מקרי מבחן מתחום החינוך, אספקת המים והגיוס לצבא . הפרק הרביעי , והעיקרי, יעסוק בהערכה של אמצעי ביטחון הנהוגים היום או המוצעים במסגרת המאבק בטרור, שעשויים להיות משום ענישה קולקטיבית או פגיעה קולקטיבית . האמצעים שייבחנו הם הריסת בתי מחבלים, שלילת היתרי עבודה בישראל מבני משפחותיהם של מחבלים, אי-החזרת גופות מחבלים לקבורה על ידי משפחותיהם, הטלת סגר או כתר על אזור שממנו יצא מפגע, הרעת תנאי מאסרם של אסירים ביטחוניים, שלילת קצבאות ביטוח לאומי בגין מעורבות בן משפחה בעבירות ביטחון, הטלת קנס או ערובה על הורים בגין מעשי ילדיהם, תיחום מקום המגורים של בני משפחות מחבלים, שלילת תושבות מבני משפחותיהם של מחבלים, הגבלת האפשרות לאיחוד משפחות וקבלת מעמד בישראל והקמת גדר הביטחון בין ישראל לשטחי יהודה והשומרון . בכל הנוגע לאמצעים שייבחנו מיקודה של העבודה יהיה בשאלה הנורמטיבית של היקף האיסור הראוי על ענישה קולקטיבית והקריטריונים לבחינת ההצדקה של פגיעה קולקטיבית . אומנם לא תיערך בדיקה אמפירית של האפקטיביות של האמצעים שייבחנו ; עם זאת, הצבעה על פוטנציאל של אפקטיביות הוא משום תנאי סף לשקילת הצדקה של פגיעה קולקטיבית, כפי שיוסבר בפרק השני . המחקר יעסוק באמצעים שמפעילה מדינה כלפי בני אדם שנמצאים בשטחה, בשטח שבשליטתה או כלפי בני אדם שבשליטת המדינה באופן אחר ( למשל בהיותם במשמורת ) . מישור זה יכונה במחקר "המישור האנכי" . המחקר לא יעסוק באמצעים הננקטים כלפי מדינות אחרות או אזורים שמחוץ לשליטת המדינה ( כגון סנקציות כלכליות או הסגר על עזה ) , מישור שיכונה בהמשך "המישור האופקי" . מתבקש להעיר בהקשר זה על הקשר בין ענישה קולקטיבית ופגיעה קולקטיבית למלחמה . עימות מזוין, מעבר לבעיות שהוא מעורר בשטחים שבהם הוא מתנהל בכל הנוגע לשליטה, הוא מטבעו התנגשות בין קולקטיבים, בין שמדובר במדינות, בארגונים מזוינים שאינם מדינתיים או בצדדים לוחמים משני הסוגים . נגזר מכך שגם דיני הלחימה מחילים לעיתים קרובות כללים המתייחסים לקולקטיבים . כך למשל, מי שמשתייכים לכוחות המזוינים של מדינה או ארגון שאינו מדינתי הם יעד לתקיפה מעצם השתייכותם, ללא צורך להראות סיכון אינדיווידואלי
|
|