פתחי דברים

עמוד:12

פתחי דברים 12 השלושים לפטירתו ( יום א', י"ב בחשון תשמ"ט ) . כאן אנו מגיעים אפוא לנציג המובהק של הדור השלישי של האסכולה הירושלמית של ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית . באותה הרצאה לזכר מורו ורבו אִזכר ברטל, שלא במפתיע, את בן-ציון דינור ואת השפעתו על אטינגר, תוך שהוא עומד על הדומה וגם על השונה בין השניים . ואולם לענייננו כאן חשוב בראש ובראשונה הדומה בין דינור המורה לאטינגר תלמידו, וכוונתנו לשתי תובנות היסטוריוגרפיות עקרוניות העוברות כחוט השני בעבודות שניהם ; תובנות שעליהן כבר נרמז לעיל, ואשר זכו לפיתוח ולשכלול במחקריו של התלמיד המובהק של דינור ואטינגר גם יחד, הלא הוא ישראל ברטל . התובנה האחת היא ראיית יהודי פולין ורוסיה בעת החדשה כאחד האתנוסים המושרשים במרחב האתנו-דמוגרפי והחברתי-תרבותי של מזרח אירופה ; התובנה האחרת היא תפיסת העבר המזרח-אירופי הקרוב של הלאומיות הציונית המודרנית לא כפרק גלותי שהציונות חותרת להתגבר עליו ולהשאירו מאחור אלא כתשתית זהותית-תרבותית מן המדרגה הראשונה שעליה ומתוכה תיבנה הלאומיות החדשה, ומכאן גם תפיסת המרחב המזרח-אירופי כאתר לאספקה מתמדת של דימויים ודפוסי חשיבה שעוברים קואופטציה וטרנספורמציה לנוכח ההווה הארץ-ישראלי . הנה כי כן, כאן מצטיירת לעינינו תמונת עבר רב-ממדית ומרובת ניואנסים ופרדוקסים-לכאורה, אשר מצד אחד משקפת בהחלט, אם תרצו, סיפור של היסטוריה לאומית, אך בה בעת חותרת ללא הרף תחת הנרטיב הציוני הציבורי-פופולרי, שאותו נוטים לייחס ולהחיל לא אחת על ההיסטוריוגרפיה מבית מדרשם של דינור ותלמידיו . מחד גיסא זהו סיפור לאומי משום שבמרכזו עומדת קבוצה אתנית-לאומית גדולה שהתקיימה במשך כמה מאות שנים רצופות במרחב הפולני-הרוסי כקולקטיביות חברתית ממשית וקונקרטית, בניגוד למה שחושבים ממציאי ההמצאה של העם היהודי למיניהם, שאיתם התמודד לא פעם ישראל ברטל בתוקף ובחריפות . מאידך גיסא זהו סיפור החותר תחת פרדיגמות אידאולוגיות פשטניות של השיח הציוני הישראלי הציבורי, מפני שזה, למשל, סיפור של קבוצה אתנית עם שתי מולדות לפחות, המזרח-אירופית והארץ- ישראלית גם יחד, ולא הסיפור החד-ממדי בנוסח "מגולה למולדת" ; זהו סיפור היסטורי חתרני משום שעולה ממנו, למשל, שההשכלה היהודית במזרח אירופה לא הייתה פרוזדור לעבר ההתבוללות, אלא השלב ההתחלתי בהתהווּתה של התודעה הלאומית היהודית המודרנית ; זהו סיפור חתרני משום שאין סיפור חתרני ואף מזיק מבחינתם של מייצגי האידיאולוגיה הציונית בעיני עצמם בימינו מאשר סיפור אשר במקום לחלק את העם היהודי לדורותיו למכבים ומתייוונים מראה לנו עד כמה מורכבת ומרובת שינויים וגוונים היא תמונת העבר הלאומי היהודי, ומה רב הוא הקושי ומה מועט הוא הטעם בניסיונות לחלץ תשובות חד-משמעיות וחד-ערכיות מתוך אותו העבר .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר