פתח דבר

עמוד:14

פתח דבר 14 העיסוק במהותה ובקורותיה של התורה שבעל פה, אבן יסוד במסורת היהודית, מעולם לא נתחם בגבולות גאוגרפיים ותרבותיים והוא שב ועולה מיצירתם של רבנים, של דרשנים ושל מגידים בכל אגפיה ופזורותיה של החברה היהודית בזמנים החדשים . ואולם בשיח המודרני התוסס על אודות התורה שבעל פה בלט במיוחד מקומם של אנשי 'חכמת ישראל', סוללי דרכו של מדע היהדות על אדמת אירופה 4 הללו נתנו דעתם לסוגיה זו בזיקה ישירה לתמורות במהלך המאה התשע עשרה . השעה וכחלק מדיאלוג מקיף על אודות עתידה של היהדות בעידן המודרני . בשיח של אנשי 'חכמת ישראל' נחשפו הישגיהם המרשימים בהפנמת דפוסי חשיבה ביקורתיים, אך גם מעורבותם העמוקה בעיצוב אופייה של החברה היהודית ובניווט דרכה בעידן רב - תהפוכות . 5 שיח זה היה פרט חשוב בדיון כולל על ההלכה היהודית ועל מידת יכולתה להתפתח ולהתעדכן . תיאור התפנית בתפיסת התורה שבעל פה במעבר מימי הביניים לעת החדשה, כפי שזו משתקפת ביצירתם של אנשי 'חכמת ישראל', והתגובות המגוונות שהתעוררו בעקבותיה הם עיקרו של החיבור שלפנינו . 6 חלקו הראשון של החיבור – 'המצע' – פותח בתיאור קצר של הערפל האופף את 7 שתי שאלות עומדות התורה שבעל פה, ובמרכזה מסורת ההלכה, עוד בשחר ימיה . 4 שם, עמ' 228 , הערה 13 א : 'כמקרים רבים אחרים, במקום לדון במקורות לגופם הסתבך גם כאן המחקר התלמודי בסבך של בעיות אמונות ודעות . . . תופעה זו . . . ראויה לטיפול בפני עצמה, היא חשובה במיוחד להבנת נפתולי מחקר התלמוד במאה הי"ט . . . ' ; וכן בעמ' 233 , הערה 24 : 'לא כאן המקום לפרט את כל פרטי המערכה, הישירה והעקיפה, שנתחוללה בחוגים השונים סביב שאלה זו, מאז ראשית ההשכלה ובייחוד בשנות הארבעים—שמונים של המאה הי"ט . מן הראוי היה לעקוב אחרי פרטי התהפוכות בנושא "תיאולוגי" זה למן ראשית ימי ההשכלה ועד לימינו' . 5 בתיאור נסיבות הופעתה ומאפייניה של 'חכמת ישראל' עסקתי בספרי, פשוטה של משנה, בעיקר בפרק ההקדמה . 6 עם זאת ראוי להבהיר : במסגרת החיבור לא נעסוק בעמדתם העקרונית של חכמי ישראל באשר לצורך או ליכולת של מסורת ההלכה היהודית להתפתח או להתעדכן, אלא רק בזיקה לתפיסתם את מושג ה'תורה שבעל פה' . שאלת הדינמיות של המסורת, כאידאה ובמציאות, רחבה בהרבה בהיקפה ואיננה חופפת בהכרח את ממצאי הדיון הממוקד במושג 'תורה שבעל פה', לא בימי הביניים ואף לא בעת החדשה . 7 כאמור, במוקד הדיון שלפנינו ניצבת היצירה ההלכתית של חז"ל, ובראשה המשנה והתלמוד . החל בתקופת חז"ל ובהמשך בימי הביניים עלתה כמובן שאלת דרכי המסירה הרצויה והמצויה גם בזיקה לסוגות ספרות אחרות ( כגון תרגומי המקרא או ספרות האגדה ) וגם בקשר לתחומי ידע נוספים ( למשל, היצירה המיסטית או

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא